‏הצגת רשומות עם תוויות איטליה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איטליה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 28 במאי 2011

טירמיתות או הגירסא שלנו לטירמיסו הקלאסי

האיטלקיות הזורמת בדמנו לא מאפשרת לנו להימלט מאירועים נכבדים ומשמעותיים הקורים בארץ המגף, השנה איטליה חוגגת 150 שנה להיווסדה. הדואליות הזו שבנו רק מעוררת את היצירתיות במטבח שלנו. כמחווה לחלק הזה שבמשפחתנו הוא די דומיננטי החלטנו הקיץ הזה לצאת במסע קולינרי שימשוך אותנו אל עבר המטבחים השונים מהמחוזות השונים של איטליה. אמנם בשנת 1861 ג'וזפה גריבלדי הוא זה שאיחד את כל מחוזות האיטלקים תחת שילטון אחד, בו דיברו איטלקית צחה. על דבר אחד הוא לא ממש הצליח לגבור וזה על המטבחים המקומיים השונים, באומבריה עדין אוכלים אומבריקלה בטוסקנה אוכלים פיצ'י וברומא אוכלים את אותו הדבר אבל קוראים לו ספגטי.
בפוסט הזה אנחנו מתחילים במסע החגיגי 150 שנה לאיחוד האיטלקי עם קריצה לעבר החג הכי ישראלי שלנו הלוא הוא חג השבועות
הטרמיסו הוא מתכון ונציאני עתיק יומין (את הסיפור האמיתי לטירמיסו תוכלו לקרא כאן) הפעם במקום לטבול את הבישקוטים ברום טבלנו אותם בסירופ תותים שהעניק למנה מתקתקות נפלא וצבע אדום משמח,  קישטנו מעל בשבבי פיסטוק ירקרק שהקפיץ את הטעם של כל המנה והעניק את הצבע הירוק. המסקרפונה נשארה כשהייתה כי הרי אין טירמיסו ראוי ללא מסקרפונה. אנחנו (האמת שכאן יוחי היה יצרתי מאד) קראנו למנה טירמיתות.
ועכשיו לעבודה:
7 מנות אישיות
16 בישקוטים
5 ביצים
500 גר' גבינת מסקרפונה
5 כפות סוכר
4 כפות מים
לסירופ:
400 גר תותים
100 גר' סוכר
1/4 ליטר מים
מיץ מחצי לימון
לקישוט:
50 גר פיסטוקים קלופים לא מלוחים.
מכינים את הסירופ: במעבד מזון עם להב מתכת או במעבד מזון ידני מבלנדרים את התותים עם הסוכר , יוצקים לסיר קטן מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומשאירים לצימצום הנוזל במשך כ-15 דקות. מסירים מהאש ומניחים לסירופ להתקרר.
בסיר קטן ממיסים את 5 כפות הסוכור ו4 כפות מים לנוזל אחיד תוך כדי עירבוב מתמיד.
בקערת מיקסר עם מקצף מקציפים את הביצים ומוסיפים אליהן את נוזל הסוכר בזרם דק מאד. מוסיפים את המסקרפונה וממשיכים בהקצפה עד שמקבלים תערובת אחידה.
הכנת המנה:
טובלים את הבישקוטים בזהירות בסירופ התות (צריך מאד להיזהר מפני שיש לבישקוטים נטיה להתמוסס במהירות בתוך הסירופ) מניחים בתחתית הכלי בישקוטי מעליו יוצקים מתערובת המסקרפונה, שוב טובלים בישקוטי מניחים מעל תערובת המסקרפונה ושוב יוצקים מהתערובת. אני יצרתי שתי שכבות אפשר יותר תלוי בכלי ואפשר כמובן רק שכבה אחת. לדעתי שתי שכבות זה אידאלי. מכניסים למקרר לקירור, רצוי לילה שלם לפחות. (אם נשאר סירופ תות אפשר לשמור לקישוט בעת ההגשה) לפני ההגשה קוצצים את הפיסטוקים מפזרים מעל ומקשטים בפרוסות תותים אדומים עסיסים.
זו הגירסא שלנו לטירמסו לכבוד חג השבועות.



יום שני, 6 בדצמבר 2010

פנטונה עוגה איטלקית PANETTONE


כידוע זה מכבר, אנחנו נצר למשפחה איטלקית מרומא ולכן בכל פעם שמגיע חודש דצמבר אימנו נתקפת געגועים עזים לעוגת שמרים איטלקית הנקראת פנטונה (Panettone). היום ניתן להשיג בארץ פנטונה ללא שום בעיה, אבל הבעת פניה כאשר היא ראתה שאפיתי לה בעצמי פנטונה לראשונה לפני מספר שנים הייתה שווה את העבודה. השנה החלטתי לפנק אותה בפנטונה ביתי, אבל העמדתי אתגר בפניה (או יותר נכון, בפני עצמי) כאשר החלטתי שאת עוגת השמרים אכין ללא השמרים! למזלי, האתגר לא היה כל כך נורא מפני שמצאתי מתכון מאד פשוט של השף האמריקאי ממוצא איטלקי הנודע מריו בטלי לעוגת פנטונה שאין צורך בה בשמרים. כאשר אופים את הפנטונה על פי המתכון המסורתי ההתפחה מאד ארוכה ומייגעת – כ-20 שעות התפחה, והמתכון של מריו בטלי הוא נטול שמרים, לכן אין זמן התפחה! אבל לפני שנפשיל שרוולים, הנה כמה עובדות שלא כולם יודעים וגם 2 סיפורי אגדה על איך נוצר הפנטונה.


עוגת הפנטונה מוצאה בעיר מילאנו.
ניתן לומר בביטחון כי העוגה הגבוה בעלת פני הכיפה מזוהה עם איטליה כמעט כמו הפסטה.
בשנת 1919 אופה ממילאנו בשם Angelo Motta החל ליצר את העוגה באופן מסחרי, ובשנת 1925 הצטרף למרוץ המסחרי GIOACCHINO ALEMAGNA .
לאחר מלחמת העולם השניה הפנטונה היה זול ובר השגה וכך הפכה העוגה להיות העוגה הלאומית האיטלקית.
בכל שנה בימי חג המולד אופים 117 מליון עוגות בשווי של 579 מליון יורו.

ושתי אגדות על יצירת העוגה:

במאה ה-15 בימי דוכסותו של לודוויגו איל מורו ספורצה, אחד מאצילי החצר שלו התאהב באדלג'יסה ביתו של אופה עני בשם טוני. כדי לכבוש את ליבה החליט האציל ללבוש דמות של אופה עני ובא לבקש עבודה במאפיה של טוני. הבחור המאוהב עמל ואפה לחם מתוק שהכיל ביצים, חמאה, שמרים קמח כמובן, צימוקים, קליפות לימון מסוכרות וקליפת תפוז מוגררת; מרכיבים שעלו אך ורק על שולחן עשירים . כמובן שהוא זכה במשרה ובליבה של הנערה. הדוכס נתן את אישורו לחתונה והחליט אף להגיש את הלחם המתוק כמעדן בחתונה וקרא לו הלחם של טוני PAN DE TONI אשר עם הזמן הפך לפנטונה.

האגדה השניה מספרת על אופה ביש מזל במטבחו של לודוויגו איל מורו בערב חג המולד שהצליח לשרוף את הלחם שהתכוון להגיש לדוכס. העוזר הזריז שלו אסף את כל מה שרק מצא במטבח – בצק מחמאה וביצים שכבר תפח, צימוקים, קליפות הדרים מסוכרות קצת ברנדי, אפה את התערובת ונתן למעבידו את הלחם המתוק שיגיש כמנה אחרונה לדוכס בערב חג המולד. האופה שהיה אסיר תודה לעוזרו קרא למאפה על שם העוזר הצעיר והזריז טוני. PAN DE TONI פנטונה.

ולעבודה:

100 גר חמאה מומסת
2 ביצים
3 חלמונים
4 כוסות קמח
1 כוס חלב רצוי עם אחוז שומן גבוה
1 כוס סוכר
קליפת תפוז מגוררת
1/2 כוס קליפות תפוז ולימון מסוכרות
1/2 כוס צימוקים
1/4 כוס ברנדי
1 שקית אבקת אפיה.
משרים את הצימוקים בברנדי.
מחממים את התנור ל-250 מעלות.
משמנים תבנים עגולה מאד גבוהה, עדיף להשתמש בטבעת בגובה של 10 ס"מ בקוטר 20 ס"מ (ניתן להשיג בכל החנויות המתמחות)

אם משתמשים בטבעת בלבד רצוי לרפד תבנית בנייר אפיה לשמן אותו ועליו להניח את הטבעת המשומנת.
במיקסר מקציפים את החמאה עם הביצים, עד לקבלת תערובת בהירה.
בקערה קטנה מערבבים את הקמח עם אבקת האפיה מחליפים את המקצף בוו לישה, מוסיפים חצי מכמות החלב לביצים וחצי מכמות הקמח וממשיכים בלישה מוסיפים את היתרת החלב והקמח ולבסוף את הסוכר ממשיכים בלישה עד שהתערובת נעשית לבצק די דביק אם יש צורך אפשר להוסיף עוד חצי כוס קמח. מסננים את הצימוקים מהברנדי ומוסיפים אותם לבצק ומיד לאחריהם מוסיפים את קליפת התפוז המגוררת ואת קליפות ההדרים המסוכרות לשים עוד מעט עד שהכל נבלע בתערובת.
מעבירים את הבצק לתבנית מכניסים לתנור ואופים כעשר דקות בחום גבוה של 250 מעלות אח"כ מורידים את חום התנור ל -180 ואופים עד שקיסם יוצא יבש כ 50 דקות. מוציאים מהתנור ומצננים על רשת.


 פנטונה עוגה איטלקית אופיינית לחג המולד אבל טעימה גם בשאר ימות השנה, אפשר להכין גם בבית.
צילום: יוחי מנדיל






יום שבת, 17 ביולי 2010

חופשה באיטליה טיול ברומא וסיינה


ביום השני, לאחר מנוחה קצרה בה צברנו קצת אנרגיה, נסענו לרומא. למרות שכבר היינו אין ספור פעמים ברומא החלטנו הפעם לקחת את עניין הוותיקן מאד ברצינות. רצינו לערוך טיול מודרך בתוך המוזיאון של הוותיקן ובקפלה הסיסטנית, וגילינו שהעניין מאוד פשוט לבצוע – נרשמים דרך האינטרנט ומזמינים סיור בשעה הנוחה לכם ובשפה הרצויה לכם. יש לקחת בחשבון שאין מיזוג אויר בשום מקום בתוך המוזיאונים אלא רק בחדר השטיחים.

חצר המוזיאונים.

מגיעים בשעה היעודה, מתכנסים הקבוצה מקבלים מכשיר ווקי טוקי + מדריכה. המדריכה מדברת אל המכשיר שלה והיא מגיעה הישר אל האוזניים שלכם.
כך לא צריך להתאמץ בהקשבה למדריכה מבעד לרעשי התיירים האחרים, נהנים מחפצי החמדה וגם על הדרך עושים קצת התעמלות – הליכה של כשלוש שעות רצופות עם עצירות פתע ליד פסלים, שטיחים, ציורים וחפצי אומנות אחרים. בהחלט מומלץ לאוהדי האומנות.
אחרי הסיור בוותיקן יצאנו ברגל לפיאצה נאבונה. שם היינו חייבם לאכול פיצה נפלאה ב - LA FOCACCIA וכמובן לטעום את הגלידה של הפריג'ידריום שבימים אלו נחשבת לגלדריה הטובה ברומא משם הלכנו לכיכר המדרגות הספרדיות ולכיכר טרבי בה המזרקה המפורסמת. עייפים אך מאד מרוצים נסענו הביתה לנוח קצת.

למחרת החלטנו לנסוע להעיר השנייה בגודלה בטוסקנה, הלא היא העיר סיינה.

יש בה אוניברסיטה, בנק גדול הקיים כבר מימי הרנסנס, ומבחר גדול של הרבה מאכלים מתוקים מדהימים וזה רק מדגם מייצג של המתוקים המקומיים.

PANFORTE, RICCIARELLI


ואם כבר טוסקנה אז חייבים לאכול ארוחה טוסקנית אופיינית:

סייטק פלורנטיני בגודל של 1.200 ק"ג


פרושוטו מקומי, קרוסטיני מפולנטה עם פיטריות פורצ'יני ופטה כבד איטלקי מופלא השונה מכל פטה שכבר אכלתם , המכיל יין ומרווה.



והפעם החלטנו לא לדלג על המנות האחרונות כי הן היו יוצאות מן הכלל .

אחרי שצעדנו לאורך ולרוחבה של סיינה, אכלנו טוב ושתינו טוב שוב חזרנו הביתה לנוח מהמאמץ האינטלקטואלי-קולינרי שעברנו.

וביומיים הבאים ישבנו בבית, בישלנו, שתינו רק ספומנטה רוזה ותכננו את הפעם הבאה בה נגיע לאורבייטו.

את הצילומים צילמנו במצלמת הכיס שלנו PANASONIC ZS-3

ומי שרוצה להיזכר איטליה פרק א

יום רביעי, 14 ביולי 2010

חופשה באיטליה טיול במחוז אומבריה - סוף שבוע ארוך פרק א


אנחנו נוסעים לעיתים קרובות לאיטליה. הדוד שלנו גר שם במקום שאין לי דרך אחרת להגדיר אותו אלא כגן עדן; הציוויליזציה נמצאת בערך 20 דקות במכונית מ"הבית" שלו (אם להיות קטנונית, אפרט ואגיד שלא מדובר ממש בבית אלא בית חווה מאמצע המאה ה-19) השוכן על שפת אגם מלאכותי בלב אומבריה, סביבו כר דשא ענק הזרוע בעצי פרי והמון לטאות קטנות, עקרבים שחורים בלתי מזיקים, וכל מיני זוחלים וג'וקים דוברי איטלקית.
מאחר והנער צריך להתגייס לצבא במהלך הקיץ החלטנו לפנק אותו בסופשבוע ארוך בלב הירוק, בקיץ החם והלוהט האיטלקי. האיטלקי הממוצע לא מאמין במזגן, אך שפר עלינו מזלנו ובימים בהם החלטנו לטייל מזג האוויר היה לצידנו. יום אחד סיירנו במוזאון הותיקן וביום השני ערכנו סיור מודרך בעיר היפיפיה סיינה שבטוסקנה. ביומיים הנותרים נהנינו מהירוק המופלא המקיף את הבית.
אז מה היה לנו ביום הראשון?
ישבנו לנו בצל עם יין תוסס איטלקי ואימצנו את תאי המוח שלנו בבעיה הקשה – איפה נאכל צהריים היום? הפור נפל על מסעדה בעיר FABRO הנמצאת כ-20 ק"מ מאורביטו באוטוסטראדה לכיוון פירנצה. אי אפשר לפספס אותה כי היא נמצאת מיד ביציאה מהאוטוסטראדה לעיר פאברו.
הפעם את תיעוד הטיול והארוחה הזו בפרט אני עשיתי במצלמת הכיס שלי PANASONIC ZS-3 (הנוחה מאד לטיולים).

LA BETTOLA DEL BUTTERO הוא שם המקום. יש להניח שהמקום היה פעם חווה עתיקה, אך היום המבנה משמש כמלון ומסעדה המפורסמת בבשרים שלה. אנחנו אכלנו קרוסטיני כפתיח, פסטה למנה ראשונה ובשר נפלא למנה עיקרית. לסיום כבר לא יכולנו לאכול דבר, לכן רק שתינו קפה ונסענו חזרה לנוח מהארוחה .


קרוסטיני עם עגבניות טריות מעט מתוקות ועלי ארוגולה רעננים מעט שמן זית ומלח

פסטה PICI עם פרוסות דקיקות של כמהין שחורות.

פסטה PICI ברוטב בשר ברווז.

המנות העיקריות שלנו על האש

תוספת אופיינית לבשר שעועית יבשה לבנה עם מעט שמן זית מלח ופלפל שחור נפלא!

עלי מנגולד חלוטים במים ומוקפצים במחבת עם מעט שום ושמן זית מוגשים עם פלח לימון לריענון החיך

אך, ללקק את השפתיים ואת האצבעות!!
כתובת המסעדה:
Via dei Pini, 05015 Fabro, Italy
טלפון: 00390763832063 , 00390763832446 בימי ראשון המסעדה סגורה!

הפרק הבא: רומא וסיינה