זאכר טורט - עוגת שוקולד ללא קמח עם הרבה יחסי ציבור.

הזאכר טורט  עוגת שוקולד עם יחסי ציבור מצוינים היא נוצרה לראשונה במטבחו של הרוזן מטרניך, המדינאי האוסטרי הנודע, אשר שימש כשר החוץ של אוסטריה במשך 39 שנים. לא כולם אוהבים את השילוב של פירות מתוקים ושוקולד אבל אם זה מגיע במינון הנכון מדובר באושר של טעמים בפה.

לפני שנתחיל בעבודה, כמו תמיד, יש סיפור: באחד הערבים של שנת 1832 מטרניך עמד לארח באחוזתו מספר אנשים רמי דרג. היה עליו להרשים אותם וגם לשכנע אותם בכמה צעדים פוליטיים חשובים ולכן חשב שעליו להאכיל אותם במאכלים מיוחדים וטעימים מהרגיל. הוא שלח דרישה אל הטבח שיצא עם מנה אחרונה יוצאת דופן ואם נצטט, בקשתו הייתה: "הערב אל תביישו אותי". הטבח, לרוע מזלו, נפל למשכב וכל נטל הארוחה המלחיצה נפל על כתפי המתמחה בן ה- 16, פרנץ זאכר שהיה בשנתו להתמחות במטבח הרוזן. אין לתאר את הלחץ שבו היה שרוי הנער הצעיר. באותם ימים שקולד וקצפת היו הקינוח הנפוץ בקרב האצולה, והבחור שלא ידע הרבה על מנות אחרונות החליט ללכת על בטוח – עוגת שוקולד עם טוויסט. הוא הכין ריבת משמשים, מילא שכבה עבה של ריבה בין שתי שכבות עוגת השוקולד ומעל הכל ציפה את העוגה ברוטב שוקולד עשיר. הנער הצעיר הגיש את המנה בחיל ורעדה לפני הרוזן מטרניך ואורחיו, ואת כל ההבדל עשתה הריבה!
מטרניך היה מאושר, זאכר הצעיר לא איבד את מקום עבודתו, ולימים בזכות העוגה הזו הפך להיות אחד האנשים המפורסמים באירופה.

ועכשיו לעבודה:
תבנית 22"
150 גר' חמאה
1/2 כוס סוכר + 3 כפות
200 גר' שוקולד מריר מאיכות טובה
5 ביצים מופרדות
1 כפית תמצית וניל.
למילוי:
1 מיכל של ריבת מישמש (אני השתמשתי דווקא בקונפיטורה כי אני אוהבת להרגיש את חתיכות הפרי.)
לציפוי:
200 גר' שוקולד מריר מאיכות גבוהה
4 כפות חלב
2 כפות גולדן סירופ
מחממים תנור ל – 170 מעלות, מרפדים תבנית בנייר אפיה ומשמנים אותו היטב.


הגולדן סירופ גורם לציפוי להיות קשה ומבריק

 ממיסים את השוקולד מעל סיר עם מים חמים. בקערה עם מיקסר ידני מקציפים את החמאה עם 1/2 כוס סוכר לתערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים את החלמונים ואת השוקולד המומס. ומערבבים תערובת אחידה.
מקציפים את החלבונים עם 3 כפות סוכר לקצף קשה יציב ומבריק .
מערבבים את תערובת השוקולד עם החלבונים בהדרגה ובזהירות. יוצקים את כל התערובת לתבנית ואופים במשך 25 דקות או עד שנועצים קיסם והוא יוצא יבש.
מניחים להתקרר כשעה בערך. בעזרת סכין חותכים את העוגה לשתים כך שמתקבלות שתי שכבות עוגה.
מורחים על פני שכבה אחת את הריבה מניחים את השכבה השניה מעל ומתפנים להכין את הציפוי.
ממיסים את השוקולד עם החלב והגולדן סירופ בכלי מעל מים חמים. מסירים מהאש מיד לאחר שכל התערובת מומסת לגמרי. התערובת צריכה להתקרר לפחות עוד שעה.
מניחים את העוגה על רשת אני הנחתי על רשת של המיקרוגל, מצפים בתערובת השוקולד ומכניסים למקרר למשך הלילה.

נוטלה - ממרח שוקולד ואגוזים תוצרת בית

 כשהייתי קטנה אכלתי נוטלה רק באיטליה. בארץ היה רק שוקולד השחר. הדבר הראשון שהייתי מבקשת לעשות כשהיינו מגיעים לרומא זה לאכול לחם עם נוטלה. עם השנים העולם הפך לכפר אחד קטן ואפשר להשיג נוטלה גם בארץ. ילדי היו מקבלים כריך פינוקים לגן – 2 פרוסות לחם עם שכבת נוטלה עבה ביניהן, אבל לא כל יום כמובן.

לא מזמן קראתי בבלוג הנפלא של דיויד ליבוביץ מתכון לממרח נוטלה. מיד שמרתי לעצמי את המתכון והשבוע החלטתי להכין אותו. לפני העבודה, הנה הסיפור האמיתי של הנוטלה:

בשנות ה-40 של המאה ה-20, אחרי מלחמת העולם השניה, היה מחסור בשוקולד. מר פייטרו פררו שהיה קונדיטור ויצרן שוקולד מהעיר אלבה שבפימונטה באיטליה, מצא איך ליצר ממרח שוקולדי שהשוקולד מהווה בו מרכיב משני, ואילו עיקרו הוא אבקת אגוזי לוז. במחוז פיימונטה שבאיטליה יש עצי אגוזי לוז למכביר ומר פררו החליט להפוך את האגוזים לממרח שוקולדי. לשם השוואה באותם ימים 1 ק"ג שוקולד עלה כמו 6 ק"ג נוטלה.

בתחילה קראו לממרח "ממרח ג'נדויה". ג'נדויה הוא דמות ליצן מאד ידוע בין גיבורי הקרנבל של אלבה. את ממרח הג'נדויה בתחילה נהגו לעטוף בנייר עטיפה וכך למכור אותה. עד מהרה עקרות הבית התלוננו על כך שהילדים מסירים את ניר העטיפה ומחסלים את הממרח.

מר פררו טרח וחשב והחליט לשפר את הממרח ולשווק אותו בכלי זכוכית. לממרח החדש הוא קרא SUPERCREMA GIANDUJA . בשנת 1964 שינו את השם ל – NUTTELA ובשנת 1983 החלו ליצא את הממרח לארה"ב.

ועכשיו לעבודה:

(אני שיניתי את המתכון של דיויד ליבוביץ, הוא מחמם חלב עם אבקת חלב מלא, מאחר וקשה עד כמעט בלתי אפשרי להשיג בארץ אבקת חלב מלא השתמשתי במיכל חלב מרוכז.)

1/3 כוס שקדים

11/3 כוס אגוזי לוז

1 מיכל חלב מרוכז

3 כפות דבש

1/8 כפית מלח

170 גר שוקולד מריר

120 גר שוקולד חלב

מפזרים את האגוזים על תבנית אפיה המרופדת בנייר אפיה ואופים את האגוזים בחום של 180 מעלות במשך 10 עד 15 דקות, מדי פעם מערבבים בעזרת כף עץ.

ממיסים את השוקולד בסיר מעל סיר עם מים חמים.
כאשר האגוזים אפויים, מוציאים מהתנור ומעבירים אל מגבת נקיה, מקפלים את המגבת ומשפשפים את האגוזים כדי להסיר מהם את הקליפה. המטרה להסיר כמה שיותר קליפה, גם אם על כמה מן האגוזים נותרת קצת קליפה זה לא ממש אסון.
במעבד מזון עם להב מתכת מכניסים את האגוזים החמים והמקולפים ואת השקדים. טוחנים/קוצצים דק עד כמה שאפשר אי אפשר לקבל תערובת חלקה לגמרי הכל תלוי כמובן במעבד המזון שיש ברשותכם. לי יש מעבד מזון מצוין אבל עדין נורה התערובת פירורית ולא חלקה לגמרי. מעבדים במשך כ- 5 לפחות.
מוסיפים לתערובת את השוקולד המומס וממשיכים לעבד בפולסים, מוסיפים את מיכל החלב המרוכז והדבש, וכשהתערובת נראית לכם אחידה וחלקה דיה מפסיקים את פעולת המעבד מעבירים למיכלים אטומים כרגע התערובת לא מאד מוצקה זה בסדר, לילה במקרר ימצק אותה. יש כאלה הממליצים להעביר את התערובת לפני שמכניסים לכלי אטום במסננת אני לא עשיתי את הפעולה הזו.

ממרח השוקולד אגוזים - נוטלה ישמר לכם במקרר כשבוע, אצלי הוא החזיק מעמד בדיוק חצי יום.

עוגת שוקולד מושחתת

שוקולד מריר, שוקולד חלב, שוקולד עם אגוזים... העיקר שיהיה כאן שוקולד והרבה.
יש לי חולשה לשוקולד, את זה כולם יודעים. אני מנסה כמעט כל מתכון של עוגת שוקולד מכל כתב עת בעברית, אנגלית או איטלקית ומכל אתר אפשרי ברשת. מעולם לא התעייפתי מלנסות מתכון שוקולדי חדש, ותמיד התענגתי על טעמו העשיר של שוקולד מריר בתוך העוגות השונות שאפיתי.

יש עוגות אליהן אני חוזרת שוב ושוב כי הן עוגות מנצחות. יש כאלה שאני אופה פעם אחת ואחרי זה הן פשוט נעלמות אל היכל זיכרון השוקולד.

עוגת השוקולד שהפעם אפיתי הייתה אהבה ממבט ראשון. קראתי את המתכון ובו ברגע נכנסתי למטבח ומאז אפיתי אותה כבר עשרות פעמים ואף אחד לא התלונן. את המתכון פגשתי בכתב העת GOURMET ז"ל. את כתב העת גורמה פגשתי לראשונה כאשר הגעתי לשיקאגו; מודי, הגיע לשם 7 חודשים לפני ודאג להכין את הדירה שלנו לקראת בואנו – הוא קנה מיטת תינוק לבן שהיגיע בן 4 חודשים ומיטה לקטנטונת בת השנתיים, צעצועים לילדים ועגלה כפולה ועוד המון דברים שצריך שיהיו בבית בפרט עם ילדים קטנים, אבל הקניה שגרמה למודי הכי הרבה גאווה הייתה דווקא ה כמות ההיסטרית של עיתוני האוכל שנמכרו במכירת תכולת בית של השכנים, ביניהם גורמה וfood & wine . אסור לשכוח כמובן שזו שנת 1991 ועיתוני אוכל לא היו משהו נפוץ בארץ. מאז קראתי עשרות עיתוני אוכל באנגלית באיטלקית וכמובן בעברית, אבל אני עדיין זוכרת חסד נעורים למגזין האוכל גורמה ושומרת מספר מהדורות נבחרות שאני חוזרת מדפדפת בהן מדי פעם.

לבסיס:
20 פתי בר
10 לוטוס
80 גר' חמאה
למילוי:
200 גר' שוקולד מריר מאיכות טובה
100 גר' חמאה
2 ביצים טרופות
1/3 כוס שמנת מתוקה
1/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית קינמון טחון
לציפוי:
1/3 כוס שמנת מתוקה
100 גר' שוקולד מריר
1 כף גולדן סירופ
1 כף מים חמים.
במעבד מזון מרסקים את הפתי בר והלוטוס מוסיפים את החמאה בקוביות ומעבדים עד לקבלת תערובת דביקה ופירורית.
מרפדים תבנית אפיה בקוטר 22" עם ניר אפיה משומן. עוטפים את התבנית בניר כסף כדי למנוע נזילה בזמן האפיה.
מרפדים את התבנית בתערובת הביסקוויטים ומהדקים היטב לתחתית ולשוליים, מכניסים לתנור ואופים בחום של 180 מעלות במשך 10 דקות. מוציאים ומקררים בטמפ' החדר.
המילוי:
ממיסים את השוקולד והחמאה בסיר מעל סיר עם מים רותחים תוך כדי עירבוב מתמיד. כאשר השוקולד והחמאה נמסו לגמרי והפכו לתערובת אחידה ומבריקה מסירים מהאש ומניחים להתקרר.
טורפים את הביצים עם השמנת המתוקה הסוכר הוניל והקינמון מוסיפים את תערובת השוקולד מערבבים היטב יוצקים מעל הבסיס ומכניסים לאפיה בחום של 180 מעלות במשך 20 – 25 דקות השוליים צריכים להיות אפויים באמצע עדין העוגה עדין תהיה רכה היא תתייצב בזמן הקירור. מניחים להתקרר כשעתיים לפני הציפוי.
הציפוי:
מביאים את השמנת לכמעט רתיחה, יוצקים מעל השוקולד מוסיפים כף גולדן סירופ וכף מים חמים מערבבים היטב יוצקים מעל העוגה שהתקררה כבר ומכניסים למקרר ל-12 שעות לפני הגשה.(אפשר לקשט עם סירופ פירות יער אדום רק אם ממש רוצים)






ארוחת סתיו מחווה לארוחת חג ההודיה האמריקאי

סידרנו יפה את השולחן

במוצאי שבת, לפני ששקעה השמש לגמרי, התאסף כל השבט מנדיל גולדנפלד לארוחת צהריים מאוחרת או ארוחת ערב מוקדמת לחגוג את בוא הסתיו. הארוחה כולה היתה מחווה לארוחת חג ההודיה האמריקאי והיא תוכננה בקפידה על פי התפריט המסורתי של חג ההודיה. הדלועים עכשיו במיטבם, התירס יפה ועסיסי, הודו שלם ניתן להשיג בכל מרכול (כדאי להזמין יום או יומיים מראש) .
את השולחן סידרנו יפה בצבעי הסתיו, הקישוטים ניקנו בטיולים שלנו בחו"ל, הדלועים נקנו בחצי חינם, וכל השאר נאסף במהלך החיים.


השבט עצמו תמיד מוכן לבוא לשבת סביב השולחן לרכל, לפטפט, להתווכח, לצחוק, להרגיז ולהתרגז, להעביר ביקורת, להקניט את הנוער, להשתולל עם הצעירים, ואח"כ שוב לצחוק לספר בדיחות, וכמובן לאכול בתיאבון כי זוהי הרי דרכו של שבט.

וזה מה שהוגש לשולחן:

התחלנו עם סלטים בסגנון ים תיכוני.



הודו שלם צלוי בתנור

 בליווי תוספות:



תירס טרי                                        לחם תירס



המילוי שלמעשה נאפה בנפרד בתבנית



פאי דלעת                                רוטב חמוציות

 


  ולמנה אחרונה היתה הפתעה:

עוגת שוקולד נימוחה כי אין אצלנו סיום ארוחה ללא מנה שוקולדית, אבל היתה גם גלידה לצד השוקולד:

גלידת דלעת עם רוטב שוקולד

צילום יוחי מנדיל

הכריך האולטימטיבי לבית הספר

החופש הגדול עומד לפני סיום, אבל בני הצעיר סיים כיתה י"ב השנה ולכן הראשון בספטמבר הוא כבר לא יום מלא התרגשות בשבילי, אלא עוד יום כמו שאר ימי השנה.
ולמרות זאת, האמת היא שעדיין קשה לי לעכל את העובדה שלא אקום בראשון בספטמבר לשלוח את הנוער לבית הספר, לכן, כדי להתגבר על הצביטות בלב אני מכינה עבורכם כריכים נפלאים שתוכלו אתם להכין לילדכם ההולכים לבית הספר. כריך טוב יכול להיות פינוק אמיתי, וכשאני מתפנקת עם כריך אני אוהבת לעשות את זה עד הסוף ולהכין אותו מקרואסון במקום מלחמנייה.

אבל לפני הכריכים כמובן שיש סיפור היסטורי קטן סביב אחד המרכיבים האהובים עלי לכריך הלא שגרתי שלי – הלוא הוא הקרואסון.
בשנה 1686 התורכים הגיעו לפאתי העיר בודאפשט. באותה העת הרומנים והבולגרים כבר היו תחת השלטון התורכי והעיר בודאפשט, שאותה לא הצליחו לכבוש, הייתה המקום האחרון שעמד בפני התורכים.
כלפי חוץ התורכים הפגינו סבלנות רבה, אך מתחת לפני השטח הם החלו לחפור מנהרות. מטרתם הייתה להגיע אל מרכז העיר לצאת מן האדמה ממש באמצע בודאפשט. הם חשבו שגורם ההפתעה ישחק לטובתם. מוכר? ולגמרי לא חביב!!
באחד הלילות בהם היו עסוקים התורכים בחפירה ישב, או ליתר דיוק עמד, אופה אלמוני והכין לחמניות לקראת הבוקר הבא.
כידוע לכולנו, בלילה רעשים נשמעים תמיד חזק יותר, והפעם הרעש היה חזק ורק הלך והתגבר ליד קירות המאפייה. ללא היסוס האופה קרא לכוחות המשמר שמיד פתרו את התעלומה, הפתיעו את התורכים ומנעו את כניסתם לעיר. (את גורם ההפתעה כבר הזכרנו?)
האופה שבזכותו העיר ניצלה מהכיבוש זכה כמובן לשבחים, אותות ומופתים אך הוא בצניעותו ביקש רק דבר אחד קטן: את הזכות לאפות את לחמניות הניצחון.
הבחור אפה לחמניות טעימות עתירות חמאה בצורת חצי סהר בדיוק כמו זה המופיע על הדגל התורכי
וכך נולד לו הקרואסון.

כריך קרואסון

1 קרואסון
1 פרוסת פסטרמה
4 פרוסות סלמי
עלה חסה
מלפפון פרוס
מיונז וחרדל



כריך גבינה

לחמניה עם שומשום
גבינה צהובה מסוג גאודה
פלפל אדום
מלפפון ירוק
מיונז



כריך אלביס

לחם בריאות
חמאת בוטנים
פרוסות בננה


כריך חמאת בוטנים וריבה

לחם בריאות
חמאת בוטנים
ריבת תות שדה



כריך מתוק


2 פרוסת לחם לבן
ממרח שוקולד
חלבה מפוררת מעל.

ועכשיו אפשר להתפנות בראש שקט לעטוף את הספרים...

טראפלס שוקולד לחג האהבה

באמצע הקיץ הלוהט, שלא מתרחש בו כלום כי נורא חם, אנחנו חוגגים את חג האהבה; תרוץ מצוין לחגיגה של אוכל טוב ומתנות. מאחר וכל כך חם הרי שארוחה ממש אין חשק להכין, אבל משהו שימתיק לנו את חיים עם קצת קאווה או שמפניה ליד יכול להוות כיבוד מושלם למסיבת אהבה, ומה יותר מתוק מטראפלס שוקולד? רק האהבה עצמה.

אבל לפני שנפשיל שרוולים , כיצד נולד לו חג האהבה היהודי?
החג נולד בימי המשנה, עם סיום הבציר כאשר עדין חם והיום התארך לו וכשהלילה הגיע והירח היה מלא, בכדי להפיג את השעמום הבנות היו לובשות לבן ויוצאות אל הכרמים בריקודים. הגברים היו צופים בהן ובוחרים מתוכן את בת זוגן העתידית במעין שידוך ללא שדכן.
ועכשיו לעבודה:

400 גר' שוקולד מריר מאיכות טובה
250 מ"ל שמנת מתוקה
150 גר' חמאה רכה מאד
1/4 כוס ויסקי או קוניאק או גרנד מרנייה או קואנטרו.
פלפל גרוס שחור
אבקת קקאו או אבקת תה ירוק

בקערה נוחה לעבודה שוברים את השוקולד לקוביות. בכלי אחר מביאים את השמנת לסף רתיחה ומיד יוצקים אותה מעל השוקולד והחמאה,מניחים לכמה דקות ורק אז מתחילים בערבוב.

מערבבים היטב עד לקבלת תערובת חלקה לגמרי ומבריקה, ומוסיפים את האלכוהול שבחרתם.

מכניסים למקפיא למשך שעתיים לפחות, התערובת צריכה להתקשות לגמרי כי אחרת אין אפשרות ליצור את הכדורים.
ליצירת הטראפלס: יש לזכור שצריך לעבוד מאד מהר כדי שהשוקולד לא ימס ובחדר ממזוג כמובן.
מסננים את אבקת הקקאו לקערית נוחה לעבודה כדי להימנע מגושים . צרים כדורים בגודל 3 ס"מ ומגלגלים בתערובת הקקאו, מניחים על מגש הגשה. כמובן שרצוי לקרר לפני הגשה.יוחי החליט שתערובת תה ירוק תהיה ציפוי מצוין והוא צדק! לכן פתחנו כמה שקיות תה ירוק אל תוך העלי ובעזרת המכתש הפכנו את התערובת לאבקת עלי תה ירוק, ובכל פעם שגלגלתי טראפלס בתה הירוק מישהו כאן בבית עבר וגנב לי אותו לכן נשאר אחד שהצלחתי לחטוף מפיו של אחד הגנבים וזה הוא שעומד כאן לפניכם.

טיפ: אם החדר לא קר מספיק אני נוהגת להניח את קערת השוקולד בתוך קערה נוספת עם קרח בזמן העבודה אצלנו המזגן עמד על 18 מעלות האחרים קפאו ואבל לי ולטראפלס היה נעים

ולפני סיום זה מה שיקבלו ממני מחר בני ביתי כמנחת אהבה:

צילום: יוחי מנדיל

ברלין - פרק ב' ובו יסופר על...שוקולד וסוכריות

בעיר ברלין פועלת חברה בשם Sandman's New Europe Tours שפועלה הוא סיורים מודרכים הניתנים על ידי סטודנטים צעירים הבאים ללמוד בעיר מכל קצווי תבל, בעיקר מאוסטרליה, ארה"ב ואנגליה. הסיורים האלה מרתקים הניתנים באהבה רבה וברוח צעירה ומשעשעת, הכל תלוי כמובן בנושא, והחלק המפתיע של כל העסק הוא שהסיורים הם בחינם, ובסוף הסיור משאירים טיפ למדריך. במהלך אחד הסיורים המדריך הכריז על הפסקת קפה, אולי תה וגם נאכל משהו מתוק. למרבה אכזבתם שלנו, הישראלים של הקבוצה, הוא עצר ליד.... "קפה ארומה". כן , כן. בברלין יש סניף של "קפה ארומה" בו המלצרים דוברי עברית והתפריטים כתובים בעברית וגרמנית. עד כמה שהעניין משעשע, אנחנו לא ממש רצינו לשתות קפה ארומה או לאכול סנדביץ' בטעם ישראלי, הרי לא בשביל זה נסענו לחוץ לארץ! לכן, התקדמו מעט ברחוב ועצרנו ליד חנות שגרמה לנו לעליית לחץ דם רצינית.

בחלון הראווה הוצבו פסלי שוקולד בצורתם של בניינים מפורסמים בברלין, וגם ביצת הפתעה ענקית כולה משוקולד מריר ומקושטת בשוקלד לבן.


מהרגע הראשון שנכנסים לחנות לא יודעים לאן להפנות את הראש: שוקולדים, פרלינים וטרפלס מכל טוב ארץ השוקולד.
החנות נקראת פסבינדר וראושס FASSBENDR UND RAUSCH נמצאת ליד כיכר יפיפה בשם GENDARMENMARKT והיא נמצאת שם משנת 1863, מהיום שבו מר פסבינדר החל ליצר שם שוקלדים ופרלינה שהיו כל כך יפים ומיוחדים שבית המלוכה הגרמני פנה אליו וביקש ממנו להיות ספק השוקולד של בית המלוכה. בשנת 1890 מר ראושס ראה כי יש פרנסה יפה ביצור שוקולד פתח גם הוא חנות ליצור שוקולדים ופרלינה בסמוך לחנות של פסבינדר. ובמקום להמשיך ולהתחרות האחד בשני הם איחדו כוחות בשנת 1899. היום מנהל את הקונצרן הזה יורגן ראושס. בצמוד לחנות יש מסעדה מאד מפוארת שמספר פעמים בשנה מקיימת סעודת שוקולד המלווה בהצגה, מוזיקה והדגמות של יצור שוקולד. לסעודות האלה צריך להזמין זמן רב מראש את המקום.
הכתובת:
Fassbender & Rausch GmbH
Charlottenstraße 60
10117 Berlin
ויש להם אתר מאד מסביר פנים באנגלית: http://www.fassbender-rausch.com/

המקום השני בו ביקרנו הוא "לייסיפר" "Leysieffer" למעשה זו רשת של בתי קפה ושוקולד והם מיצרים עשרות סוגי שוקולד מרציפנים, ריבות, עוגיות ותה וקפה. כשנכנסים לבית הקפה כל טיפת החלטיות שקיימת בכם.

מתעופפת לה דרך החלון. יש כל כך הרבה סוגים מהכל! המלצריות לא ממש נעימות אבל זה מן עניין כזה בברלין שהמלצרים והמלצריות לא ממש נחמדים. בכל מקרה, התוצרת שלהם היא מופלאה. אנחנו נכנסנו לקפה בפרידריך שטרסה מס' 68 והעובדים לא שמחו למראה המצלמות שלנו, אבל מיד התרצו לאחר שקנינו שוקולדים בכמות מסחרית.

האתר של החנות: http://www.leysieffer.de/
כתובת הסניף בו אנחנו ביקרנו: Friedrichstraße 68, Berlin 10117
ביום האחרון לשהותנו בברלין החלטנו להסתובב כך סתם ברחובות העיר. הרגלים הובילו אותנו לבית הכנסת הגדול של ברלין שהוא יוצא דופן ביופיו. לא מתקיימות בו תפילות אבל יש בו מוזיאון ששווה כניסה. אח"כ המשכנו לטייל על רחוב אורייננבורג עד שהגענו למס' 32, בו יש פתח גדול המוביל אותנו לחצר פנימית ועוד חצר פנימית לאיזור הנקרא HECKMAN HOFE. המקום שווה כניסה וסיור. החצרות הפנימיות הן מקסימות ויש בהן חנויות ובוטיקים של בגדי ערב, וינטאג', חנויות כלי בית ומתנות, בתי קפה קטנים ומדליקים וגם סתם פינות חמד.

בין כל אלה, גילינו גם חנות הנקראת "בונבון מכריי" BONBON MACHEREI כלומר יצור סוכריות. החנות הקטנה שהיא גם המפעל עצמו, וכשנכנסים לשם חוזרים לגיל 5. הסוכריות הצבעוניות המוצגות לראווה גורמות לכל בלוטות הרוק לפעול ביתר שאת.

הריח ממש משכר, והזוג הצעיר שעומד מכין את הסוכריות שוקל ומוכר אותן בשלוות נפש בלתי רגילה הם מקסימים. ארבעתנו שלא ידענו כמובן מה לבחור קודם לקחנו כל אחד שקית. האחד בחר לפי צבעים, השניה בחרה רק בטעמים המשונים ביותר שמצאה, השלישי בחר רק טעמים חמוצים ואני עמדתי ופיקחתי על עבודתם שלא יפספסו חלילה שום טעם. הביקור בחנות היה סיום מתוק לטיול.
אמנם סיפרתי אודות היום האחרון של הטיול, אבל הסיקור עוד לא נגמר! המשך עוד יבוא, כי עוד לא דיברנו על כל מה שיש לעשות (ולאכול) בKaDeWe.
לפרק א' על ברלין כאן