טיול שווקים בעיר ברלין

בברלין כבר ביקרתי כמה פעמים – הפעם הראשונה היתה לפני כשנתיים כאשר ליוויתי את מודי לכנס. היציאה מהארץ לוותה בהרבה מאד היסוס מהסיבות המובנות, אבל חזרנו מלאי חוויות, תובנות והרבה מאד אהדה לעיר ברלין. בפעם השניה שוב נסעתי כמלווה, הפעם את ביתי אשר יצאה לברלין לסדנת אופרה אינטנסיבית. שוב חזרנו עם הרבה מאד חוויות והפעם האהדה הפכה להיות חיבה עמוקה. בפעם השלישית שהגענו לברלין למעשה בכלל התכוונו להגיע לוושינגטון בירת ארה"ב, לטיול משפחתי אחרון לפני הגיוס של הנער לצבא. הסוף היה שהיגענו לברלין למלון בשם "ברלין ברלין" מלון במיקום נפלא, עם ארוחת בוקר מכובדת, חדרים מרווחים נקיים ויפים וכולנו היינו מאד מרוצים – הספונטניות השלמה!
על כל הדברים הטעונים רגשית הקשורים בעיר הזו אני לא ארבה במילים.
יש המון מה לעשות בברלין ועל כך במהלך הפוסטים הבאים.
את הפוסט הראשון שלי אני אקדיש לשווקים. הפעם ביקרנו בשלושה שווקים, שנים היו שווקי אוכל והשלישי שוק פשפשים.
שוק האוכל הראשון ממוקם בהוהנצולרן-דאם והוא פתוח רק ביום ראשון. השוק הוא קטן ולא יוקרתי בעליל אבל שופע בחומרי גלם מקומיים ואפשר לקבל בו מושג מה המקומיים קונים לסוף השבוע.
אז מה אפשר לקנות בשווקים האלו כדי למלא את המקרר? גבינות, לחמים מסוגים שונים, נקניקים, בשרים והכי חשוב פרחים שיהיה נעים בבית.

אין סוף סוגי גבינות

נקניקים מתוצרת מקומית

לחמים ומאפים ממאפיות ביתיות

אצל דוכני הירקות אפשר למצוא צרורות מוכנים למרק צח – פטרוזליה, שורשים וגזר כבר מאוגדים יחדיו.

הביצים הישר מהלול אל השוק

הגבינות הן מעשי ידי החקלאים והן לא מתועשות. הלחמים כולם מעשי ידי אופים קטנים שלעיתים נאפו בתנורים ביתיים בחווה עצמה.
השוק השני ממוקם מול ה"Ka De We" חנות הכלבו היוקרתית ביותר בברלין שעליה אכתוב בנפרד, כי מה שרואים שם לא רואים בשום מקום בעולם. אין אפשרות לפספס את השוק המדובר. הוא פתוח ביום שלישי וגם הוא אינו יוקרתי, אך בו אפשר למצוא בנוסף למוצרי המזון המצוינים גם מפות ומגבות מטבח רקומות, צעיפים, וכל מיני קישוטים לבית.
השוק השלישי ממוקם שדרת "17 ביוני" והוא שוק הפשפשים הגדול . זהו גן עדן לאוהבי העתיקות וחובבי הוינטג' באשר הם.

עיקר החפצים בשוק מקורם בשנים המוקדמות של המאה עשרים והם נעים במגוון רב של תחומים – החל מבגדים וכלה בכלי נגינה, מצלמות מכל הסוגים , רהיטים, צלחות, תכשיטים, בקיצור אושר גדול.

הנערה שלנו שייכת לאותם חובבי וינטג' שלא נרתעים מבגדי יד שניה, והיא מצאה כובע קש קטן וחמוד שבתוכו היא גילתה טיקט שמראה שהוא נוצר אי שם בשנות העשרים, כמו שאמרתי – אושר גדול.
המשך יבוא......