יום שני, 27 בספטמבר 2010

טארט טאטן המתכון האמיתי

כמעט כל המנות הנפלאות מנדבכי המטבח הקלאסי מקורן בטעות גורלית וטארט טאטין, עוגת תפוחי עץ מקורמלים לא שונה.
כך היה המעשה:
האחיות קרולין וסטפאני טאטין ניהלו בית מלון משפחתי בעמק הלואר בסוף המאה ה-19. קרולין, שהייתה חריפת שכל, ניהלה את המלון ואילו סטפאני, שהייתה, בוא נאמר, מאותגרת מעט שכלית (ואת זה אני אומרת עם כל אהבתי למטבח), הייתה אחראית על המטבח והפליאה בו במעשה ידיה. יום בהיר אחד סטפאני אפתה את עוגת תפוחי העץ המופלאה שלה, מאחר ומחשבותיה באותו יום נדדו הרחק מן המלון היא הכניסה את העוגה לתנור הפוכה.

למרות הטעות האחיות החליטו לא להשליך את העוגה לפח אלא להגיש אותה לאורחים, כמובן שאחד האורחים היה לא אחר מאשר בעליה של מסעדה הכי יוקרתית שבפריז באותם ימים, מסעדת "מקסים", הוא אכל את העוגה וכמעט ונפל מהכסא מרוב תענוג. הוא ביקש וקיבל את המתכון "ההפוך" והביא אותו לפריז ושם הגיש את העוגה תחת השם "טארט טאטין" על שם האחיות הרווקות מעמק הלואר טאטין.
והשאר רשום בספרי ה...מתכונים.
ועכשיו לעבודה:
350 גר' בצק פריך מוכן
750 גר' תפוחי עץ קלופים ללא הליבה ופרוסים לרבעים
100 גר' סוכר
100 גר' חמאה
1 כפית קינמון
לבצק:
¾ 1 כוסות קמח
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
3 כפות סוכר
1 חלמון
3 כפות מי קרח

מעבדים במעבד מזון את הקמח ואת קוביות החמאה עד לקבלת פירורים. מוסיפים את הסוכר, החלמון ומי הקרח ומעבדים עד שנוצר בצק מגובש. מניחים במקרר לשעה ומרדדים לעובי של ½ ס"מ.



עוטפים בנילון נצמד ולמקרר
  


הרידוד על משטח מקומח היטב.
 

מפזרים על תבנית או על סיר שניתן להכניס לתנור את הסוכר והחמאה מעליו מסדרים יפה את פרוסות תפוחי העץ כך שכשנהפוך את העוגה החלק העגול יהיה לכיוון הסועד.
על תפוחי העץ מפזרים חתיכות חמאה ומעט קינמון ומבשלים על אש נמוכה במשך כ-15 דקות לאחר מכן מקררים מעט ועוטפים בבצק יש לדאוג שהשוליים יכנסו ויכסו היטב את הכל.

אופים בחום של 200 מעלות במשך 25 דקות או עד שהבצק נראה זהוב.
מוציאים מהתנור הופכים ומגישים מיד.
טיפ חשוב: החמאה חייבת להיות קרה מהמקרר,אם חסר מעט מים לבצק מומלץ להוסיף תמיד אך ורק מי קרח.
זהו המתכון המקורי לטארט טאטן.


צילום: יוחי מנדיל

יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

פירנצה היפה בערי איטליה

פירנצה, הלב הפועם של טוסקנה. פירנצה השוכנת על נהר הארנו, אחת הערים היותר יפות באיטליה. ביקרתי בה עשרות פעמים, למעשה בכל פעם שאני באיטליה אני משתדלת לא לפספס את הזדמנות להגיע לפירנצה. חנויות הבגדים והנעלים הן מהיפות באיטליה, ולמרות שאני כבר שומעת את אלה הזועקים רומא או מילנו, אבל אני דווקא בעד האלגנטיות השקטה והאמיתי של פירנצה בעניין הבגדים.

האוכל הטוסקני הוא מהטובים באיטליה ואני אקח אתכם לאכול אצל סרג'יו גודזי והכתובת היא : Trattoria Da Sergio, Piazza San Lorenzo 8, FIRENZE . המסעדה שלו יושבת בשוק העורות הנקרא שוק סן לורנצו, הסחורה העיקרית בו היא, איך לא, תיקים ומעילי עור. פעם היו המוכרים מדברים איטלקית טוסקנית, אך היום רובם מדברים איטלקית במבטא רוסי כבד.
אנחנו צועדים לכיוון הגשר המפורסם "פונטה ווקיו". לפני הגשר יש שוק נוסף בו מוכרים כובעי קש ענקיים, המון מניפות וצעיפים ובמרכז השוק יש פסל של חזירון שלפי האמונה העתיקה חייבים ללטף לו את האף לסגולה לשוב לעיר לפירנצה .

פונטה ווקיו הוא הגשר היחיד שהגרמנים לא הפציצו במהלך מלחמת העולם השניה, הוא מאד עתיק ומלא חנויות תכשיטים ועתיקות אלגנטיות מאין כמוהן. מהמפורסמות היא חנות תכשיטים המוכרת אך ורק תכשיטים מקורל אדום או ורוד. אני רק צילמתי את חלון הראווה והבטחתי לעצמי שליום הולדת עגול אבקש מתנה ענק מקורלים ורודים.
אני מציעה גם לערוך טיול בגני הבובולי, הם הגנים המלכותיים, בפלאצו פיטי ובפלאצו ווקיו. שם כדאי מאד להזמין את סיור המעברים הסודיים, הוא פשוט מרתק ואף טוב מכך – הוא בחינם. כמובן שאין לשכוח את הפסל של דוד ואת הציורים של בוטיצ'לי הנמצאים במוזיאון האופיצי.
בל נשכח את המעדניות הפזורות ברחבי העיר
 אמרתי לכם כבר שיש בעיר הזאת הכל אופנה, אוכל, נוף ותרבות.
ולקינוח עוד קצת תיקי עור



יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

חופשה בטוסקנה לגעת ביופי


חופשה בטוסקנה לא תהיה מושלמת ללא סיור בעיר פיאנצה השוכנת על פסגת הר הצופה על עמק האורצ'ה ונמצאת בלב ליבה של טוסקנה בין הערים מונטפולצ'יאנו למונטלצ'ינו.

 העיר פיאנצה נבנתה בימי הביניים עפ"י סכמה מדויקת שנקבעה ע"י הותיקן, ובכך יופיה; כל בתיה מקיפים את הרחוב הראשי אשר בקצהו נמצא את כיכר העיר הגדולה ובכל אחת מפאות הכיכר נמצא בנין מוניציפאלי חשוב – צלע אחת ארמון העיר, צלע שנייה הכנסייה והצלע השלשית בית העירייה.
טיול על חומות העיר הוא חוויה בפני עצמה. הנוף מרהיב ושווה את ההליכה, בפרט בחודש ספטמבר בו מזג האוויר הוא נעים.
גאוות תושבי המקום היא בגבינת הפקורינו המיוצרת באזור. הרחוב הראשי מלא מעדניות המוכרות תוצרת מקומית, בעיקר של גבינה ופסטה.

הגבינה הנמכרת בחנויות אלו היא כמובן גבינת הפקורינו. ניתן למצוא סוגי פקורינו שונים בדרגות יישון שונות ובסוגי יישון שונים – גבינת פקורינו מיושנת באפר, ביין אדום, בתבלינים, בעלי גפן וסתם פקורינו ללא תבלינים בדרגות יישון שונות.

הגבינות והריבות המקומיות.

על אף נוכחותה הדומיננטי של הגבינה המדוברת במעדניות העיר, מקומה של הפורקטה לא נשלל, כי הרי אין לעבור בעיירה או עיר באיטליה מבלי להיתקל בפורקטה.

לצד הפקורינו והפורקטה יש בעיר גם חנויות מקסימות לכלי בית בהם אפשר למצוא סירים מנחושת בגדלים ובצורות שונות ושלל מפות, מפיות ומגבות כולן רקומות ומקושטות במלמלות שונות מעשי ידי הנזירות המקומיות.

לאחר שהלכנו על החומות וסיירנו במעדניות תקף אותנו רעב רציני ביותר. עצרנו במסעדה קטנה הנראית יותר ככוך עם שלושה שולחנות הנקראת באככוס.


כמתאבן אכלנו 3 קרוסטיני נפלאים, אח"כ קיבלנו צלחת אטריות PICI , הלוא היא הפסטה המקומית, ברוטב גבינת פקורינו, שמן זית ומעט שום.


לעיקרית קיבלנו מנת טאליטה – פרוסת סינטה צרובה על האש שנפרסה לפרוסות דקות ומנה של סטייק פיורנטינה נפלא.


ארוחה בפיאנצה אינה מושלמת ללא גבינת פקורינו המלווה בדבש ובריבות שונות. למרות שהזמנו לסיום הארוחה מנת פקורינו ודבש לא התאפקנו ולקחנו גם טירמיסו על בסיס פירות יער.


חופשה בטוסקנה ללא ביקור בפיאנצה לא תהיה מושלמת! 

עוד טיפים לחופשה בטוסקנה

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

עיצוב שולחן חג ראש השנה



עיצוב שולחן ראש השנה קלאסי . הצלחות הן צלחות "רוזנטל" לבנות חלקות עם פס כסף דק בשוליהן (באדיבות נעמי מנדיל), הכוסות הן כוסות קריסטל קלאסיות.
המפה צחורה מעליה פרוס רנר אפור עם דוגמא אפורה בתוך הבד. הקישוטים כולם בצבעי כסף ולבן.
מיני תפוחי עץ בצבע כסף, תפוחי עץ קלועים מחוט מתכת גם הוא צבוע בכסף וחרוזים שקופים המעניקים ברק לשולחן.

עיצוב שולחן ראש השנה כולו קלאסי שמרני אך עם זאת אלגנטי וחגיגי.
צילום: יוחי מנדיל

ויש גם:
עיצוב שולחן ראש השנה - בצבע זהב

שולחן ראש השנה כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול