לחמניות קטנות ומופלאות

לחמנייה עם שוקו, זה הזיכרון שלי מהקייטנה האחרונה בה הייתי בהיותי בת 10 או 11. הקייטנה התקיימה בגן "עליה שניה" בגבעתיים. בניגוד לקייטנות הייחודיות היום, לקייטנה שלנו לא היה נושא מיוחד ולא היו אטרקציות יוצאות דופן; במהלך היום עשינו עבודות יצירה ופעם בשבוע היינו יוצאים לבריכה. אבל החלק שנחרט בזכרוני באופן המוחשי ביותר הוא שבכל יום בשעה 10.00 חילקו לנו לחמנייה קטנה ועגולה ושקית שוקו ובשבילי היה מדובר בחידוש יוצא דופן. מיותר לציין כי את טעמה של הלחמנייה אני זוכרת עד היום.
הנה הקיץ מגיע, ואמנם קייטנות הן כבר לא בלקסיקון המשפחתי שלנו, אבל לחמניות דווקא כן. המתכון הזה הוא מאד קל ופשוט להכנה ואפשר להכין אותו בזמן קצר, זאת בזכות שזמן התפיחה אינו ארוך.
אבל לפני האפייה, כתמיד, הנה כמה דברים קטנים שלא כולם יודעים:
לחמניות באיטקלית נקראות ג'בטה (CIABETTA) אשר איתן מכינים פניני (PANINI) - סנדוויצ'ים מופלאים.
בדנמרק ובנורווגיה קוראים להן RUNDSTYKKER שבתרגום חופשי משמעות המילה היא חתיכות עגולות.
הנה לפניכם מתכון ללחמניות קטנות ומופלאות. אפשר לפזר מעליהן פרג, שומשום, מלח גס, קצח , שומשום עם ווסבי, או סתם למרוח חמאה ולאפות. זהירות, זה ממכר!

ולעבודה:
31/2 כוסות קמח לחם
1/4 כוס סוכר
1/2 שקית שמרית
1/2 כפית מלח
100 גר' חמאה רכה מאד ועוד מעט חמאה מומסת למריחה בסוף התהליך.
2/3 כוס מים פושרים
1 ביצה טרופה
במיקסר עם וו לישה מערבבים את 1 כוס קמח השמרים והסוכר, בהדרגה מוסיפים את החמאה וממשיכים בעירבוב עד שמתקבלת תערובת פירורית, מוסיפים את המים בזרם דק וקבוע תוך כדי עירבוב בוו הלישה, מדי פעם צריך בעזרת מרית להוריד תערובת מדפנות הכלי.

מוסיפים את הביצה הטרופה וממשיכים בעירבוב. מגבירים את קצב סיבוב וו הלישה ומוסיפים את יתרת הקמח 1/4 כוס בכל פעם. יש מדי פעם להוריד את הבצק מדפנות הכלי בעזרת מרית ולהמשיך בלישה.
ממשיכים בלישה עד שמתקבל בצק חלק וגמיש מעט דביק.
מכסים את הכלי בניילון נצמד ומשאירים במשך 10 דקות.
על משטח מקומח מחלקים את הבצק לשלושה חלקים, כל חלק חותכים שוב ל-6 חלקים שווים מהם יוצרים כדורים קטנים,
(מי שאוהב לחמניות יותר גדולות כמובן יחלק את הבצק לפחות חלקים).

משמנים תבנית אפיה בחמאה מניחים את הלחמניות במרחק של 3 ס"מ אחת מהשניה מכסים במגבת מטבח נקיה למשך שעה וחצי או עד שגודלן מכפיל עצמו.
מחממים תנור לחום של 220 מעלות. ואופים במשך 12-15 דקות עד שמזהיבות.

מיד לאחר שמוציאים מהתנור מברישים בחמאה מומסת ומפזרים מעל מלח גס.

כן למרות המלח הגס אפשר עם ריבה תוצרת בית זה פשוט נפלא!

צילום: יוחי מנדיל

השוק האורגני ביוניון סקוור שבמנהטן Union square market

אל השוק ביוניון סקוואר הגענו ביום רביעי בבוקר. את היום הזה החלטנו להקדיש כולו לקניות של אוכל ובגדים. מודי שם פעמיו בחיפוש חולצות אני בחרתי להתמקד בסוגיה הרצינית ששמה נעלים, כל אחד והגחמה שלו. ביוניון סקוואר נמצאת חנות הנעליים DSW, חנות עודפים של מיטב מעצבי הנעלים החל מג'ימי צ'ו וכלה במנולו בלניק והכל במחירים מצוינים, ובדיוק לשם כיוונתי.
אבל אני מוצאת את עצמי גולשת לנושאים שבכלל לא התכוונתי לעסוק בהם, וכרגיל, ברשומה זו אני מתכוונת להתרכז באוכל.

הפרות אוכלות רק דשא אורגני טבעי!

אל הכיכר החביבה הזו מגיעים איכרים אמריקאיים הנלחמים בקידמה, במוצרים תעשיתיים ומביאים אל לב ליבה של מנהטן הממוסחרת את גידולי החווה שלהם, או את מעשי ידיהם.

מהרוברב מכינים מיץ טבעי מרווה ומרענן

הכל נראה כמו שצריך להראות באמריקה: יפה, בעל צבע עז, ארוז לתפארת וכמובן על יד כל דוכן כמעט נמצא שלט ענק המצהיר "אני אורגני". בואו נתחיל לטיול בין הדוכנים:

פטל טרי נפלא וריחני.

ריבות חריפות המיוצרות מפירות יער וניצני שום

פלפלים מסוגים שונים

השוק פתוח בימים שני רביעי שישי ושבת בין השעות שמונה בבוקר עד שש בערב. ברחוב 14 על ברודווי.

ברלין - פרק ב' ובו יסופר על...שוקולד וסוכריות

בעיר ברלין פועלת חברה בשם Sandman's New Europe Tours שפועלה הוא סיורים מודרכים הניתנים על ידי סטודנטים צעירים הבאים ללמוד בעיר מכל קצווי תבל, בעיקר מאוסטרליה, ארה"ב ואנגליה. הסיורים האלה מרתקים הניתנים באהבה רבה וברוח צעירה ומשעשעת, הכל תלוי כמובן בנושא, והחלק המפתיע של כל העסק הוא שהסיורים הם בחינם, ובסוף הסיור משאירים טיפ למדריך. במהלך אחד הסיורים המדריך הכריז על הפסקת קפה, אולי תה וגם נאכל משהו מתוק. למרבה אכזבתם שלנו, הישראלים של הקבוצה, הוא עצר ליד.... "קפה ארומה". כן , כן. בברלין יש סניף של "קפה ארומה" בו המלצרים דוברי עברית והתפריטים כתובים בעברית וגרמנית. עד כמה שהעניין משעשע, אנחנו לא ממש רצינו לשתות קפה ארומה או לאכול סנדביץ' בטעם ישראלי, הרי לא בשביל זה נסענו לחוץ לארץ! לכן, התקדמו מעט ברחוב ועצרנו ליד חנות שגרמה לנו לעליית לחץ דם רצינית.

בחלון הראווה הוצבו פסלי שוקולד בצורתם של בניינים מפורסמים בברלין, וגם ביצת הפתעה ענקית כולה משוקולד מריר ומקושטת בשוקלד לבן.


מהרגע הראשון שנכנסים לחנות לא יודעים לאן להפנות את הראש: שוקולדים, פרלינים וטרפלס מכל טוב ארץ השוקולד.
החנות נקראת פסבינדר וראושס FASSBENDR UND RAUSCH נמצאת ליד כיכר יפיפה בשם GENDARMENMARKT והיא נמצאת שם משנת 1863, מהיום שבו מר פסבינדר החל ליצר שם שוקלדים ופרלינה שהיו כל כך יפים ומיוחדים שבית המלוכה הגרמני פנה אליו וביקש ממנו להיות ספק השוקולד של בית המלוכה. בשנת 1890 מר ראושס ראה כי יש פרנסה יפה ביצור שוקולד פתח גם הוא חנות ליצור שוקולדים ופרלינה בסמוך לחנות של פסבינדר. ובמקום להמשיך ולהתחרות האחד בשני הם איחדו כוחות בשנת 1899. היום מנהל את הקונצרן הזה יורגן ראושס. בצמוד לחנות יש מסעדה מאד מפוארת שמספר פעמים בשנה מקיימת סעודת שוקולד המלווה בהצגה, מוזיקה והדגמות של יצור שוקולד. לסעודות האלה צריך להזמין זמן רב מראש את המקום.
הכתובת:
Fassbender & Rausch GmbH
Charlottenstraße 60
10117 Berlin
ויש להם אתר מאד מסביר פנים באנגלית: http://www.fassbender-rausch.com/

המקום השני בו ביקרנו הוא "לייסיפר" "Leysieffer" למעשה זו רשת של בתי קפה ושוקולד והם מיצרים עשרות סוגי שוקולד מרציפנים, ריבות, עוגיות ותה וקפה. כשנכנסים לבית הקפה כל טיפת החלטיות שקיימת בכם.

מתעופפת לה דרך החלון. יש כל כך הרבה סוגים מהכל! המלצריות לא ממש נעימות אבל זה מן עניין כזה בברלין שהמלצרים והמלצריות לא ממש נחמדים. בכל מקרה, התוצרת שלהם היא מופלאה. אנחנו נכנסנו לקפה בפרידריך שטרסה מס' 68 והעובדים לא שמחו למראה המצלמות שלנו, אבל מיד התרצו לאחר שקנינו שוקולדים בכמות מסחרית.

האתר של החנות: http://www.leysieffer.de/
כתובת הסניף בו אנחנו ביקרנו: Friedrichstraße 68, Berlin 10117
ביום האחרון לשהותנו בברלין החלטנו להסתובב כך סתם ברחובות העיר. הרגלים הובילו אותנו לבית הכנסת הגדול של ברלין שהוא יוצא דופן ביופיו. לא מתקיימות בו תפילות אבל יש בו מוזיאון ששווה כניסה. אח"כ המשכנו לטייל על רחוב אורייננבורג עד שהגענו למס' 32, בו יש פתח גדול המוביל אותנו לחצר פנימית ועוד חצר פנימית לאיזור הנקרא HECKMAN HOFE. המקום שווה כניסה וסיור. החצרות הפנימיות הן מקסימות ויש בהן חנויות ובוטיקים של בגדי ערב, וינטאג', חנויות כלי בית ומתנות, בתי קפה קטנים ומדליקים וגם סתם פינות חמד.

בין כל אלה, גילינו גם חנות הנקראת "בונבון מכריי" BONBON MACHEREI כלומר יצור סוכריות. החנות הקטנה שהיא גם המפעל עצמו, וכשנכנסים לשם חוזרים לגיל 5. הסוכריות הצבעוניות המוצגות לראווה גורמות לכל בלוטות הרוק לפעול ביתר שאת.

הריח ממש משכר, והזוג הצעיר שעומד מכין את הסוכריות שוקל ומוכר אותן בשלוות נפש בלתי רגילה הם מקסימים. ארבעתנו שלא ידענו כמובן מה לבחור קודם לקחנו כל אחד שקית. האחד בחר לפי צבעים, השניה בחרה רק בטעמים המשונים ביותר שמצאה, השלישי בחר רק טעמים חמוצים ואני עמדתי ופיקחתי על עבודתם שלא יפספסו חלילה שום טעם. הביקור בחנות היה סיום מתוק לטיול.
אמנם סיפרתי אודות היום האחרון של הטיול, אבל הסיקור עוד לא נגמר! המשך עוד יבוא, כי עוד לא דיברנו על כל מה שיש לעשות (ולאכול) בKaDeWe.
לפרק א' על ברלין כאן

בלינצ'ס ממולא בגבינת ריקוטה ופירות קיץ - ויש גם טוויסט

משפחתי ואני הוזמנו לארוחת חג השבועות ונתבקשנו להכין מנה אחרונה מסורתית לחג. אני מאד אוהבת מסורת, ובמיוחד כזו הקשורה לאוכל, ולכן החלטתי להכין בלינצ'סים ממולאים בגבינה, אבל כל מי שמכיר אותי יודע, שמבחינתי אי אפשר להכין משהו כל כך מסורתי וכל כך טריוויאלי מבלי להכניס טוויסט קטן למתכון. לכן הפכנו את הבלינצ'סים מסורתיים לשקיות הפתעה ממולאות בגבינת ריקוטה, דבש, פירות קיץ ובזיליקום. התוצאה היא מנה קלה, מלאת רעננות וטעמי חג קיציים.
לפני שנפנה לעבודה הנה כמה דברים שלא כולם יודעים על גבינת הריקוטה:
שמה באיטלקית RICOTTA ובתרגום לאנגלית RECOOKED כלומר בושלה בשנית.
הגבינה נוצרת ממי גבן של גבינה אחרת כמו מוצרלה למשל, למעשה היא תוצר לוואי של יצור גבינות אחרות. בתהליך היצור מחממים שוב את מי הגבינה ומכאן נובע שמה של הגבינה – מבושלת בשנית.
הריקוטה היא עשירה בסידן יותר מכל גבינה רכה אחרת, מאחר והסידן נותר בעיקר במי הגבינה.
הגבינה דלת שומן, ולכן מככבת בכל מתכוני הדיאטה.
ריקוטה עם דבש היא מנה אחרונה מאד פופולרית בקרב האיטלקים.
לעבודה:

המצרכים לבלינצ'ס ולמילוי

לבלינצ'סים:
1 כוס קמח
4 ביצים
50 גר' חמאה מומסת
3 כפות סוכר
1 כוס יין
1 כוס חלב

בקערה בעזרת מערבל ידני מערבבים את הקמח והביצים כאשר מתקבלת תערובת אחידה מוסיפים את החמאה והסוכר ולבסוף מוסיפים את החלב והיין. ממשיכים לערבב היטב עד לקבלת תערובת אחידה חלקה ולא סמיכה. מכניסים למקרר למשך חצי שעה.

מחממים מחבת קטן מורחים שכבת חמאה דקה על המחבת הלוהט. יוצקים מצקת מהבלילה מפזרים את התערובת על פני כל המחבת. כאשר השוליים מזהיבים הופכים בעזרת מרית המיועדת לכך.
הראשון תמיד יוצא מסכן אבל הבאים אחריו יוצאים נפלא. בין בלינצ'ס אחד לשני כדאי לשמן את המחבת.
למילוי:

2 אפרסקים קצוצים
1 נקטרינה קצוצה
2 כפות דבש

1 מיכל גבינת ריקוטה
עלים מענף בזיליקום אחד קצוצים
מערבבים את הגבינה עם כל שאר החומרים.





סידור המנה: על בלינצ'ס יוצקים תלולית של המילוי ומגלגלים או שאפשר גם אחרת אבל לכך צריך סבלנות מרובה: אוספים את השוליים וקושרים בסרט קטן מרפיה.

צילום: יוחי מנדיל

פסטה אלפרדו, הכל בגלל גב' די לאליו

הנוער חזר היום במפתיע מוקדם יותר מעיסוקיו, וכמובן שהרעב הוא הכוח המניע את הנוער מרגע שנכנסו הביתה. הארוחה עדין לא הייתה מוכנה לכן הייתי צריכה במהירות להכין משהו להרגיע את הבטן הצעירה והעצבנית, ומה יותר טוב מפטוצ'יני אלפרדו? 250 גר' פסטה עם רוטב נעלמו כלא היו תוך רגעים.

אבל לפני העבודה הנה סיפור רכילותי סביב המנה הזו:
בתחילת המאה ה-20, בחור בשם אלפרדו די לאליו ואשתו הפעילו טרטוריה קטנה ברומא. גברת די לאליו הייתה בהריון מתקדם וחסרת תיאבון מופגן דבר שלא ממש עזר לעסקים.
אלפרדו לא יכול היה להרשות לעצמו להיות בעל מסעדה עם אישה חסרת תיאבון. לאחר שהכין מנות אינספור של פסטה אשר נדחו ע"י אשתו הוא הכין לה פסטה ברוטב מאד פשוט: חמאה, פרמזן ותבלינים. למרבה שמחתו אשתו אכלה את הפסטה ברצון רב, ולמעשה המנה הייתה הדבר היחידי שהיא אכלה עד ללידה וגם אחריה. היא החליטה לתת את הכבוד לבעלה ולקרוא למנה על שמו, פסטה אלפרדו. לימים (ליתר דיוק בשנת 1927) היגיעו לרומא שני שחקנים אמריקאים אשר היו ממיסדי הקולנוע האמריקאי, מרי פיקפורד ודגלאס פירבנקס לחגוג את ירח הדבש שלהם, הם אכלו, נהנו והביאו את המתכון איתם לארה"ב שם כמובן המתכון הפך להיות להיט נצחי.
לעבודה:

500 גר' פטוצ'יני
150 גר'חמאה
250 גר' פרמזן מגורר
פלפל שחור
אגוז מוסקט
מעט מלח גס
1 כף שמן זית
מרתיחים מים בסיר גבוה מוסיפים מעט מלח גס וכף שמן לבישול טוב יותר של הפסטה, כאשר המים רותחים מכניסים את הפטוצ'יני מבשלים ע"פ הוראות היצרן.

במחבת עם שוליים גבוהים ממיסים את החמאה ומיד מכבים את האש, כאשר האטריות מוכנות מסננים ומעבירים למחבת מערבבים היטב עם מרגישים שזה יבש מדי מוסיפים מצקת מהמים בהם התבשלו האטריות.
מפזרים מלמעלה את הפרמזן אגוז המוסקט והפלפל השחור. יש להיזהר לא להוסיף מלח כי במי הבישול היה מלח והפרמזן גם הוא מלוח.

צילום: יוחי מנדיל