יום רביעי, 28 באפריל 2010

ניוקי תפוחי אדמה


אמנם תפוח האדמה הוא אחד מחומרי הגלם הפשוטים ביותר שניתן למצוא במטבח, אבל אין עוררין על כך שהוא טעים בכל צורה שבה מכינים אותו. בעייני, הצורה המוצלחת ביותר שבה תפוח האדמה מגיע לשולחני היא ניוקי. למרות שהנערה הצעירה לא יכולה לסבול אפילו את המראה של המאכל המדובר ותמיד מקבלת מנה של פסטה נפרדת שבושלה במיוחד בשבילה, כל שאר תושבי הבית, ובמיוחד הנער, מלקקים את הצלחות בהנאה כשאני מגישה לשולחן ניוקי ברטבים שונים. את הניוקי אפשר להגיש ברוטב פסטו כאן המתכון, או ברוטב בולנז המתכון כאן, או אפילו סתם עם חמאה מומסת ומרווה. אגב,ברומא אוכלים ניוקי מסולת ולא מתפוחי אדמה, אבל כמו שוודאי כבר הבנתם, אני מעדיפה את אלו מתפוחי אדמה.
הניוקי יכול גם לעזור לתייר המצוי ברומא להימנע מהיקלעות למלכודות תיירים, שכן ברומא מגישים ניוקי בימי חמישי בלבד, וכל מסעדה שתעיז להגיש ניוקי ביום אחר היא ללא ספק מלכודת תיירים!
הפעם החלטתי להכין למנה רוטב עגבניות פשוט – שום בזיליקום ועגבניות טריות קלופות וכתושות לכבוד הבחור הצעיר שלא אוהב חתיכות עגבנייה בניוקי שלו.

לפני העבודה, ויש כאן קצת עבודה (לא לברוח! – יש בצידה שכר רב!), הנה כמה דברים שלא כולם יודעים על תפוח האדמה.
הוא הגיע לאירופה מהעולם החדש. הביא אותו סיר פרנסיס דרייק בשנת 1586 מדרום אמריקה.
לארץ הגיעו תפוחי האדמה במאה ה-19 ע"י פקידי הברון רוטשילד
בדרום אמריקה יש כ-1000 סוגי תפוחי אדמה
בשנת 1995 יצא התפוח אדמה הראשון אל מחוץ לכדור הארץ כאשר אנשי נאס"א החליטו להאכיל את האסטרונאוטים בתפוחי אדמה.
ועכשיו לעבודה:
1 קג' תפוחי אדמה אדומים.
1 כוס קמח
1 ביצה
מלח גס

לרוטב עגבניות :
4 ענפי בזיליקום
20 עגבניות חלוטות , קלופות וקצוצות
1/4 כוס שמן זית
3 שיני שום קצוצות.

לרוטב חמאה ומרווה:

100 גר' חמאה, 3 ענפי מרווה 1 שן שום, 1 כף שמן זית, 150 גר' גבינת פרמזן מגוררת

מבשלים את תפוחי אדמה במים על קליפתם. כאשר הם רכים (בודקים בעזרת שיפוד ארוך) מסננים מהמים מעבירים לתבנית חד פעמית ומכניסים לתנור שחומם מראש למשך 7-10 דקות ליבוש. מקלפים מיד ומועכים לפירה חלק לגמרי.

יוצרים גומה במרכז הפירה ומוסיפים את הביצה ומתחילים בלישה את הקמח מוסיפים בכל פעם מעט.

צריך ללוש היטב עד ליצירת בצק די גמיש. אם הבצק לח מדי מוסיפים עוד מעט קמח.

חותכים חתיכות בגודל כף היד יוצרים נחש , ובעזרת סכין חותכים ריבועים שווים ובעזרת האגודל יוצרים גומה במרכז כל ריבוע. מרתיחים מים בסיר רחב מאד כאשר המים רותחים מוסיפים מלח גס ומכניסים פנימה את הניוקי לא את כולם בבת אחת אלא בכל פעם קצת.

כאשר הם צפים מוצאים בעזרת כף גדולה מחוררת או כף מסננת לקערת הגשה. יוצקים מעל את הרוטב מגרדים פרמזן ונהנים מהחיים. כמו בפסטה הרוטב מחכה מוכן לניוקי!
רוטב:
בסיר בינוני, מחממים שמן זית ואת השום הקצוץ, מוסיפים את העגבניות ומבשלים על אש קטנה אחרי כ-5 דקות מוסיפים 1/4 כפית סודה לשתיה זאת כדי להוציא את החמיצות מהעגבניות. מוסיפים 3-4 ענפי בזיליקום ומבשלים עוד כ-20 דקות על אש קטנה כמובן. בסוף הבישול
מוציאים את ענפי הבזיליקום מהסיר ובעזרת מעבד מזון ידני קוצצים למחית חלקה את הרוטב.

במחבת ממיסים את החמאה עם כל שאר המצרכים . מכניסים את הניוקי אל המחבת מערבבים היטב . מוזגים כוס יין ואוכלים בתיאבון.

בהזדמנות זו אני מודה לנונה נעמי - אמא שלי, היא נונה של מעין, מיקי, שיראל, עומר, עלמה ויהלי , שלימדה אותי את ועדין מלמדת אותי את סודות המטבח האיטלקי הביתי.



יום שבת, 24 באפריל 2010

טיול שווקים בעיר ברלין


בברלין כבר ביקרתי כמה פעמים – הפעם הראשונה היתה לפני כשנתיים כאשר ליוויתי את מודי לכנס. היציאה מהארץ לוותה בהרבה מאד היסוס מהסיבות המובנות, אבל חזרנו מלאי חוויות, תובנות והרבה מאד אהדה לעיר ברלין. בפעם השניה שוב נסעתי כמלווה, הפעם את ביתי אשר יצאה לברלין לסדנת אופרה אינטנסיבית. שוב חזרנו עם הרבה מאד חוויות והפעם האהדה הפכה להיות חיבה עמוקה. בפעם השלישית שהגענו לברלין למעשה בכלל התכוונו להגיע לוושינגטון בירת ארה"ב, לטיול משפחתי אחרון לפני הגיוס של הנער לצבא. הסוף היה שהיגענו לברלין למלון בשם "ברלין ברלין" מלון במיקום נפלא, עם ארוחת בוקר מכובדת, חדרים מרווחים נקיים ויפים וכולנו היינו מאד מרוצים – הספונטניות השלמה!
על כל הדברים הטעונים רגשית הקשורים בעיר הזו אני לא ארבה במילים.
יש המון מה לעשות בברלין ועל כך במהלך הפוסטים הבאים.
את הפוסט הראשון שלי אני אקדיש לשווקים. הפעם ביקרנו בשלושה שווקים, שנים היו שווקי אוכל והשלישי שוק פשפשים.
שוק האוכל הראשון ממוקם בהוהנצולרן-דאם והוא פתוח רק ביום ראשון. השוק הוא קטן ולא יוקרתי בעליל אבל שופע בחומרי גלם מקומיים ואפשר לקבל בו מושג מה המקומיים קונים לסוף השבוע.
אז מה אפשר לקנות בשווקים האלו כדי למלא את המקרר? גבינות, לחמים מסוגים שונים, נקניקים, בשרים והכי חשוב פרחים שיהיה נעים בבית.

אין סוף סוגי גבינות

נקניקים מתוצרת מקומית

לחמים ומאפים ממאפיות ביתיות

אצל דוכני הירקות אפשר למצוא צרורות מוכנים למרק צח – פטרוזליה, שורשים וגזר כבר מאוגדים יחדיו.


הביצים הישר מהלול אל השוק

הגבינות הן מעשי ידי החקלאים והן לא מתועשות. הלחמים כולם מעשי ידי אופים קטנים שלעיתים נאפו בתנורים ביתיים בחווה עצמה.
השוק השני ממוקם מול ה"Ka De We" חנות הכלבו היוקרתית ביותר בברלין שעליה אכתוב בנפרד, כי מה שרואים שם לא רואים בשום מקום בעולם. אין אפשרות לפספס את השוק המדובר. הוא פתוח ביום שלישי וגם הוא אינו יוקרתי, אך בו אפשר למצוא בנוסף למוצרי המזון המצוינים גם מפות ומגבות מטבח רקומות, צעיפים, וכל מיני קישוטים לבית.
השוק השלישי ממוקם שדרת "17 ביוני" והוא שוק הפשפשים הגדול . זהו גן עדן לאוהבי העתיקות וחובבי הוינטג' באשר הם.

עיקר החפצים בשוק מקורם בשנים המוקדמות של המאה עשרים והם נעים במגוון רב של תחומים – החל מבגדים וכלה בכלי נגינה, מצלמות מכל הסוגים , רהיטים, צלחות, תכשיטים, בקיצור אושר גדול.




הנערה שלנו שייכת לאותם חובבי וינטג' שלא נרתעים מבגדי יד שניה, והיא מצאה כובע קש קטן וחמוד שבתוכו היא גילתה טיקט שמראה שהוא נוצר אי שם בשנות העשרים, כמו שאמרתי – אושר גדול.
המשך יבוא......

יום ראשון, 18 באפריל 2010

עוגת גבינה ניו יורקית


את עוגת הגבינה שאכלתי בשנת 1992 ב"בית הסטייק של איליי " שבשיקאגו לא אשכח לעולם. העוגה היתה קרמית, עסיסית, מעט כבדה, עשירה בטעמה המופלא ואפשר היה למצוא אותה עם ציפוי של פירות יער, פסיפלורה, לימון, וציפוי שמנת טבעי. מאז אני בחיפוש אחר מתכון עוגת הגבינה האולטימטיבית ואני נהנית מעצם החיפוש כי בכל פעם אני מוצאת מתכון חדש נפלא. אצלנו בבית החלוקה היא לגמרי לא צודקת - מודי אוהב את העוגות אווריריות וקלות ואני והנוער אוהבים אותן צפופות כבדות ועשירות, מה לעשות שהרוב קובע!
זו היתה ההקדמה לסדרה של עוגות גבינה:
העוגה הראשונה היא מתוך הספר "שום וספירים" של רות ריישל, מבקרת המסעדות הנודעת אשר לימים היתה העורכת האחרונה של המגזין המצוין "גורמה"
עוגת גבינה ניו יורקית:


1.5 כוסות פירורי ביסקוויט (אני אוהבת להשתמש בבסקוויטים "לוטוס")
1 כוס סוכר
100 גר' חמאה רכה מאד
3 גבינת פילדלפיה בטמפ' החדר – אפשר בהחלט להחליף בגבינת שמנת 5% ישראלית
4 ביצים
3 כפיות תמצית וניל
קליפת לימון מגוררת או למי שאוהב קליפת תפוז
3 מיכלים שמנת חמוצה.
מחממים תנור ל-180 מעלות.
במעבד מזון עם להב מתכת קוצצים את הביסקוויטים עם רבע כוס סוכר ועם החמאה עד לקבלת מחית. תבנית 22 משמנים היטב את התחתית והדפנות ומשטחים את תערובת פירורי הביסקוויטים על התחתית והדפנות. מכניסים למקרר לצינון בזמן שמכינים את המילוי.

בקערה גדולה טורפים את הביצים עם הסוכר משאירים 3 כפות סוכר בצד לציפוי , מוסיפים את גרידת הלימון והגבינה לתערובת חלקה אפשר לחסוך את עבודת השרירים ולעבוד עם מעבד מזון או מיקסר .



יוצקים את התערובת לקלתית צווננת ואופים 50 דקות או עד שהגבינה מתייצבת ומתחילה להזהיב. מוציאים מהתנור ומקררים רבע שעה לא מכבים את התנור.
עוגה ללא ציפוי
מערבבים את השמנת החמוצה עם יתרת הסוכר וכפית תמצית וניל ומורחים על העוגה שהתקררה מעט. מחזירים לתנור ל-12 דקות. מוציאים ומקררים לגמרי ולאחר מכן מכניסים למקרר ללילה לפחות.
אפשר להגיש ככה צחורה ואפשר גם להכין רוטב פירות יער חמצמץ ולטפטף מעל העוגה. טעים בשתי הצורות.