אני אוהבת את הקניידלך במרק שלי! כן, כן, בעיני, אותן כופתאות אפורות הן בעלות חן רב. בילדותי הייתי מבקשת מאימי שתכין לי קניידלך גם בימי חול ולא רק בפסח, אבל היא תמיד סירבה ואמרה שאסור לקלקל את החגיגיות שבאוכל ולהפוך אותו לנגיש ויומיומי. היום אני יודעת שהיא צדקה, מפני שעד היום אני מחכה בציפייה למרק בערב ליל הסדר.
יש כאלה שאוהבים לאכול בטונדות, ויש כאלה שאוהבים לאכול עננים קלים, אבל אני מצאתי את דרך המלך, וזו בסופו של דבר מצריכה לא מעט עבודה, אבל שווה כל ביס. התוצאה היא קניידלך עסיסיים ומלאים בטעמים.
אותם קניידלך נולדו למעשה בימי הביניים הרחוקים; היו מערבבים את שאריות הלחם מאתמול עם תבלינים, ואם היה מזל והיה מעט בשר קצוץ במטבח אז גם אותו הכניסו לתערובת. התערובת בושלה כמובן במים והוגשה כארוחה משביעה. יהודי מזרח אירופה אימצו את הפטנט והפכו את הקניידלך למאכל המתאים במיוחד לפסח. הקניידלך עשויים מחומרי יסוד – קמח, מצה, ביצים, שומן עוף או אווז אני מוסיפה במקום שמן זית.
לעבודה:
ל – 30 כופתאות אווריריות
1 כוס קמח מצה
2 ביצים מופרדות
מעט פלפל שחור
מעט שומן אווז מומס כ – 1/4 כוס (ניתן להשיג בכל הקצביות) כאמור אני מוסיפה שמן זית 1/4 כוס
2 ליטר מים
3 ענפי פטרוזיליה חצי גזר מעט מלח גס.
בקערה מכניסים את קמח המצה יוצרים גומה לתוכה מכניסים את החלמונים מתחילים בעירבוב בעזרת מטרפת יד מוסיפים את השמן מלח ופלפל עד שמקבלים בלילה סמיכה אם הבלילה סמיכה מדי אפשר להוסיף מעט מים.
מרתיחים את המים עם הפטרוזיליה והגזר בסיר רחב וכזהמים כבר רותחים מוסיפים את המלח הגס.
במיקסר מקציפים את החלבונים לקצף קשה מבריק ויציב.
מערבבים את הבלילה עם החלבונים המוקצפים , מרטיבים את כפות הידיים וכשהמים מגיעים לרתיחה יוצרים כדורים בגודל של 1.5 ס"מ מכניסים למים הרותחים ומבשלים כ – 20 דקות . מסנים מהמים ומעבירים למרק עוף להגשה.
ולבסוף את האגוזים הטחונים מערבבים בעדינות עד לקבלת תערובת אחידה.
מערבבים את כל המסה בזהירות עם קצף הביצים ומכניסים לתנור שחומם מראש ל – 180 מעלות למשך כ- 50 דקות זה תלוי כבר בתנור עדיף לבדוק בעזרת קיסם את מרכז העוגה. העוגה מעט נופלת כאשר מוציאים מהתנור אבל זה ממש לא נורא.
הצבעיים הפעם היו שחור, לבן ואפור. אני לא מתביישת להודות כי הכלים היו חד פעמיים! (מלבד הסכו"ם).
אני חייבת להגיד לכם שזה כייף גדול מאד לארח עם כלים חד פעמיים. אני לא נוהגת לארח עם כלים חד פעמיים כי אני אוהבת את הכלים שלי, אחרי הכל קניתי אותם כדי להשתמש בהם, אבל החודש הוא חודש עמוס מאד וליל הסדר עוד לפנינו...
אני מודה ומתוודה ומצהירה בקול רם: אני אוהבת את ערב ליל הסדר! ובכלל אני אוהבת את חג הפסח, החג נותן לי תרוץ מצוין להתעסקות בדברים קטנים אך משמחים, כמו סידורי שולחן, למשל.
סידור השולחן היא הטריטוריה הבלעדית שלי, בנוגע לתפריט לעומת זאת אני מנהלת דיונים נוקבים עם מודי, שאחראי על בישול הבשר. המסורת המשפחתית של "גולדנפלד את מנדיל" היא כבש על שלל צורותיו, כאשר מודי אחראי על הצורות.
לבצק
ועכשיו לעבודה:
הסיבה השניה היא חנויות השוקולד המדהימות הידועות בכך שהן יוצרות מהשוקולד פסלים מרהיבים ביופיים.
בל נשכח את הנוף ההררי הנפלא. אגב, מי שמרגיש שאויר ההרים הצלול מזיק לו וממש רוצה לשמור על רמת זיהום אויר נאותה בריאותיו יכול לחצות את הגבול לשוויץ; ג'נבה נמצאת במרחק של 40 קילומטר בלבד מאנסי (גם כן זיהום אויר, בכל זאת, שוויץ).
