יום שבת, 26 בנובמבר 2011

פרק ב' ובו יסופר על רכבת לילה "מפוארת" לXIAN וחצילים נוסח סצ'ואן - eggplant schezwan

הבטיחו לנו נסיעה ברכבת לילה כדי לחסוך מלון וזמן. נסעתי די הרבה בחיי ברכבות באירופה, ובעצם כל אחת מאיתנו בקבוצה נסעה כבר נסיעות ארוכות ברכבת אם זה באירופה או בארה"ב. ברגע ששמענו שזו רכבת מפוארת דימינו לעצמנו מינימום את ה"אוריינט אקספרס" מסיפוריה של אגטה כריסטי ומיד תיכננו מה נלבש לנסיעה או לחילופין מה נזמין בקרון המסעדה, ראינו לנגד עיננו דיילים סיניים לבושי מדים עוטים לידיהם כפפות לבנות ומגישים לנו משקאות לפני ארוחת הערב. לאכזבתנו הרבה, כל זה היה אך ורק בדמיוננו המפותח. הגענו לתחנת רכבת עצומה והומה בת עשרות רציפים בקומות שונות, ונדמה היה שאנשים הלכו ממש אחד על השני ולא אחד ליד השני. העמסנו את המזוודות שלנו על שתי עגלות שהובלו ע"י סבלים סיניים. יש לציין כי לא היו בנמצא מעליות! במקומות הציבוריים בסין לא ניתן למצוא מעליות, לכל היותר מדרגות נעות ולכן, הסבלים שהובילו את העגלות עמוסות המזוודות נאלצו לגלגל את המזוודות על שפה מאד צרה שבין המדרגות לקיר ואנחנו דוהרות אחריהם כדי לא לאבד את הכיוון בתוך ים של סיניים. מיוזעות ודי מופתעות מכמויות האנשים, מהגודל של תחנת הרכבת ועמוסות בשקיות של פירות הגענו לקרון השינה שלנו. XINDA המדריכה שלנו חילקה לנו כרטיסי עליה לרכבת – לכל אחת מאיתנו ניתנו 2 כרטיסים, לא ממש הבנו מדוע, עד לרגע בו עלינו ונכנסנו לתא השינה שלנו. כוך צר וקטן, 4 דרגשי שינה בשתי קומות, שנים מכל צד באמצע שולחן קטן עליו מפה וכלי קטן עם ורד פלסטיק בתוכו. אין איפה להניח את המזוודות, אלא בין שני הדרגשים התחתונים, ואז יש בעיה – אי אפשר לרדת מהדרגש. איזה יופי, אושר גדול! אבל תמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה כי אנחנו היינו ברות מזל – הסוכן שלנו קנה לנו 2 כרטיסים לכל אחת וכך נותרו 2 דרגשים פנויים בכל כוך/תא שינה להניח עליהם את דברים שלנו. לידנו בכוך/תא שינה ישנו 2 זוגות צרפתיים אנשים גבוהים עם 4 מזוודות גדולות רב הזמן הם עסקו בלוגיסטיקה איך לרדת או לעלות מעל המזוודות – הזוי לחלוטין. אנחנו פתחנו במסיבת שינה אמיתית, הוצאנו קלפים, יין, פירות ופיצוחים, צחקנו צחוקים גדולים על ה"פאר" שבו אנחנו מבלות – 14 שעות לא נכנסנו לשירותים והמבין יבין.



אחרי 3 ימים בשיאן בה ביקרנו את חיילי הטרקוטה המופלאים יצאנו בטיסה; הפעם למחוז סצ'ואן הידוע באוכל החריף שמגישים שם ובשמורת הפנדות. נהנינו כמו ילדות קטנות מהסיור בשמורת הפנדות והתלהבנו מכל פנדה שרק עפעפה לכיווננו.



למעלה פנדה במנוחה למטה פנדות בתינוקיה
בערב יצאנו למסעדה מפוארת (שוב, במושגים סיניים כמובן) הנ הכינו לנו חדר אוכל פרטי ושם אכלתי חצילים חריפים. מאד חריפים. קיבלתי את המתכון, הורדתי מכמות הפלפל החריף והתאמתי אותו לחיך שלנו והנה המתכון כאן לפניכם,
חצילים נוסח סצ'ואן:

20 חצילים קטנים או 5 חצילים גדולים חתוכים לרצועות
4 כפות שמן חמניות
3 שיני שום קצוץ
1 כפית ג'ינג'ר קצוץ
3 בצל ירוק
3 פלפל צ'ילי חתוכים לפרוסות (מי שאוהב מאד חריף יכול להוסיף עוד 2 פלפלים)
3 כפות יין סיני שאוסינג ניתן למצוא בחנות מזרח ומערב.
1 כף חומץ אורז
2 כפות רוטב סויה
2 כפות רוטב שעועית שחורה בשום
1 כף קורנפלור מומס במים
מים לפי הצורך.

מחממים ווק ומוסיפים את השמן, מכניסים את השום הג'ינג'ר והבצל הירוק לטיגון קל מנמיכים את האש עד שמתרככים מעט, מוסיפים את החצילים ושוב מגבירים את האש, ממשיכים בטיגון תוך כדי עירבוב מתמיד עד שהחצילים משנים צבע לחום בהיר, עכשיו מגיע התור של כל שאר המרכיבים שוב מנמיכים את האש מוסיפים מים למניעת הידבקות החצילים למחבת ומערבבים באופן מתמיד. הכל צריך להתבשל בערך 10 דקות עד רבע שעה. או עד שהנוזלים הצטמצמו לגמרי. מגישים עם אורז לבן.


ומי שרוצה לקרוא את הפרק הראשון של המסע מוזמן לכאן

אין תגובות: