ארטישוק

אני חושבת שמשפחתי היית המשפחה היחידה בגבעתיים בשנות ה-60 שאכלה ארטישוקים בפטרוזיליה ושום. הירק הקוצני הזה הפחיד את האנשים, ולכן, לדעתי, הם לא קנו אותו. אנחנו היינו קונים את כל הסחורה מהירקן ואמא שלי הייתה מכינה את המנה המפורסמת שלה – ארטישוקים בפטרוזיליה ושום בכמות מסחרית שהייתה נעלמת תוך זמן קצר. את אלו שלא בישלה, הייתה קולפת ומכניסה לתוך מיכלים בהם שרה הירק במרינדה של שום וחומץ ושמן זית אותם היינו אוכלים ככה סתם ללא בישול.
השבוע היו ארטישוקים מקסימים בשוק. קניתי כמה ובישלתי מיד, ואין צורך להבהיר שסיר מכובד נעלם מיד.
אבל לפני העבודה – סיפור אגדה:
זאוס מלך האלים שהיה ידוע בחולשתו למין היפה יצא לפגוש את אחיו פוסידון. הם נפגשו על חוף הים שם ראו נערה אשר עוסקת באיסוף צדפים. זאוס פתח מיד בחיזור נמרץ, זכה בליבה, אסף אותה אל הר האולימפוס והעניק לה מעמד של אלה. כל חיי הבטלה בקרב האלים לא ממש מצאו חן בעייני הנערה והיא ביקשה לחזור אל בית הוריה שעל חוף הים. משראתה כי בקשתה לא תזכה למענה, היא ברחה לה אל ביתם הפשוט של הוריה. על מעשה כזה זאוס לא יכול היה לעבור בשתיקה; הוא ירד אל חוף הים והפך את הבחורה לשיח קוצני מכוער – הארטישוק.
וכעת, לעניינים רציניים יותר, כלומר, לדיאטה: ב-200 גר' ארטישוק יש 60 קלוריות בלבד!
לעבודה:
4 ארטישוקים
צרור גדול של פטרוזיליה
3 שיני שום
1/2 כוס שמן זית
מלח
פלפל שחור.
2 לימונים חצויים קערה גדולה מלאה מים.
כאשר מקלפים את הארטישוקים כדאי לעטות על הידיים כפפות, זאת משום שמיד כאשר הירק בא במגע עם האויר הוא משחיר, ובמגע עימו הידיים מתלכלכות בצבע שחור. כדי למנוע את השחרתם של הארטישוקים סוחטים 2 לימונים, יוצקים את המיץ לקערה גדולה, ממלאים בה מים עד חציה מים ומכניסים לתוכה את חצאי הלימונים ואחר כך את הארטישוקים.

חותכים את הארטישוק הקלוף לחצי, מנקים מתוכו את השערות וחותכים אותו לפרוסות לא דקות.
במעבד מזון קוצצים את הפטרוזיליה עם השום ו1/4 כוס שמן זית.

בסיר רחב מחממים את יתרת שמן הזית, מכניסים את פרוסות הארטישוק, יוצקים מעל את הפטרוזיליה הקצוצה ומערבבים היטב. מוסיפים מים עד כמעט שמכסים את הירק ומבשלים על אש קטנה במשך כמעט שעתיים עד לריכוך מוחלט. מוסיפים פלפל שחור ומלח לפי הטעם. אפשר לאכול גם קר.