יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

384 שנים של מרק דלעת


את מרק הדלעת הראשון שלי אכלתי בשיקאגו בנובמבר 1992 כאשר הוזמנו ע"י שכנים בבנין בו גרנו לסעודת חג ההודיה. סעודה זו איננה סעודה דתית אלא סעודה מסורתית הנערכת מאז שנת 1626 באמריקה הצפונית. כל האוכל שהוגש לנו לשולחן באותה ארוחה הורכב מאותם מרכיבים אשר הרכיבו את אותה סעודה בשנת 1626 כאשר השינוי היה במתכונים כמובן הם שתעדכנו והתחדשו .
במהלך ההיסטוריה האנושית האדם תמיד נהג להודות על השפע הניתן לו מפרי האדמה בטקסים שונים, וחג ההודיה משתייכת לסוג הזה של חגים.
בדצמבר 1620 הגיעו 102 מהגרים אנגלים לאזור פלימות' שבארה"ב, הישר אל זרועותיו של חורף נוראי וקשה. יותר ממחצית המהגרים מתו ממחלות החורף הקשות. האינדיאנים המקומיים אשר עמדו מנגד וצפו בעקשנותם של הלבנים להישאר במקום למרות המוות שפגע בהם, החליטו לעזור לשכניהם החדשים האומללים. הם לימדו את הלבנים לגדל תירס ודלעת במקום האפונה והחיטה להם היו מורגלים מאירופה, לימדו אותם לצוד עופות ולדוג דגים מקומיים, וכך חיו להם האינדיאנים והלבנים זה לצד זה כשכנים טובים.
בסתיו כאשר הגיע זמן לאסוף את היבול השמחה הייתה גדולה, מפני שהיבול היה גדול ורב והיה ברור שבמהלך החורף הקרוב תושבי פלימות' לא ירעבו.
המושל המקומי, מר ווילאם ברדפורד WILLIAM BREDFORD , שהיה אסיר תודה לאינדיאנים על מאמציהם ולאימא אדמה שנתנה תפוקה מלאה של פרי, ארגן מסיבה משותפת לתושבים המקומיים ולחדשים. המסיבה נמשכה 3 ימים בהם השתתפו כל המהגרים האנגלית ו – 90 אינדיאנים.

אפשרות הגשה נוספת
ולכבוד חג ההודיה אשר יחול בסוף החודש הזה אנחנו פותחים במרק דלעת פיקנטי. על הדלעת עוד יסופר רבות בפוסטים הבאים כי הדלעת היא מעמודי התווך של ארוחה זו והיא מופיעה בכל דרך אפשרית בארוחה: במנה הראשונה, כתוספת למנה העיקרית ואף במנה האחרונה.


 ולעבודה:                                                                          
2 כפות שמן זית             

1 בצל לבן קצוץ
1 מקל סלרי קצוץ
1 פלפל צ'ילי קצוץ
2 שיני שום
1 כפית פפריקה מעושנת
1 כפית כמון
3 פלפל שושקה קלויים וקלופים
1 כוס דלעת צלויה
1 בטטה אדומה חתוכה לקוביות
4 כוסות מרק צח
1 כפית דבש
3/4 כוס שמנת מתוקה
מיץ מלימון אחד
מלח
גרגרי רימון
קוביות גבינה בולגרית
עלי סלרי
חותכים את הדלעת לקוביות גדולות יוצקים עליה כף שמן זית וצולים בתנור בחום גבוה בשמך כ-35 דקות.
מחממים את השמן בסיר , מוסיפים את הבצל והסלרי, מערבבים מדי פעם עד שהבצל והסלרי מאד מתרככים. מוסיפים את הפלפל צ'ילי ואת השום וממשיכים בבישול עוד 2 דקות. מוסיפים את התבלינים: הפפריקה והכמון, זה הרגע למי שלא אוהב מאד חריף להוציא את הפלפל החריף הוא כבר נתן את העוקץ לתערובת וזה לדעתי מספיק.


ממשיכים להוסיף את הפלפלים הקלויים את הבטטה ולבסוף את הדלעת הצלויה. יוצקים את המרק הצח, והדבש. מגבירים את האש, מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומשאירים לבישול תוך כדי עירבוב, במשך 30 דקות. בעזרת בלנדר ידני מועכים את כל מרכיבי המרק.

מוסיפים את השמנת המתוקה ואת מיץ הלימון, ממליחים לפי הטעם. מחממים לפני ההגשה.
להגשה: יוצקים לקערת מרק, מניחים על סלרי שישמש כתמיכה לגרגרי רימון וקוביות הגבינה אפשר גם להוסיף קליפת לימון למי שאוהב. זהו מרק דלעת מושלם לימות הסתיו.

צילום יוחי מנדיל



3 תגובות:

Little Lost Treasures אמר/ה...

נראה נפלא!

אוכל לנשמה אמר/ה...

יופי של מרק!!!
ותמונות מקסימות....
חיה.
יום הולדת שמח החודש:-))

מירי אמר/ה...

תודה בנות, זה נראה נפלא בזכות העין מאחורי המצלה, העין של יוחי. והרשו לי להיות "צנועה" זה גם טעים.