סנגריה

לפני שלוש שנים הוזמנתי אני והנוער לבלות סוף שבוע ארוך בברצלונה ומיותר לציין כי ההתרגשות היתה גדולה. כך נסענו עם הדודה האיטלקיה שלנו לבלות בעיר התוססת בקטלוניה. כמובן שהיו הכנות ותיכנונים; הנוער קרא כל מה שרק אפשר היה לקרוא על העיר ואני הייתי עסוקה בלאתר כל טאפס בר ומסעדה שנבקר בהן כי כל הארבעה, הדודה, האמא והנוער, כולנו פודיס ידועים.

לקראת שעות בין הערביים התיישבנו לנוח בכיכר"PLAÇA REIAL" ואני הגשמתי לעצמי חלום קטן והזמנתי סנגריה אמיתית. אח"כ גיליתי את הסנגריה הלבנה וזו הפכה להיות להיט קיצי אצלנו בבית.

לכבוד הקיץ שנמצא כאן במלוא חומו אני משתפת אתכם בלהיט המשפחתי שלנו – הסנגריה הלבנה. לפני העבודה, הנה קצת פרטים שלא כולם יודעים:

הסנגריה SANGRIA פרושה "מדמם" בגלל צבע היין האדום העמוק המהווה מרכיב עיקרי במשקה.

הסנגריה הלבנה נקראת SANGRIA BLANCA

מקור המשקה באירופה של ימי הביניים. באותם ימים לא שתו מים מפני שהם היו מזוהמים. לעומת זאת, יין היה המשקה שכל אחד מעל גיל ינקות שתה. כל בית אב היה מכין לעצמו את יין הבית בדרך כלל מפירות יער. היין הזה לא היה ממש טעים והיה צורך לחזק את טעמו בתבלינים או בפירות וזו למעשה ראשיתה של הסנגריה. בספרד כבר המתכון הלך והשתכלל: הרומאים הביאו לספרד את הענבים האדומים, כך שהספרדים יצרו יין ביתי מענבים אדומים מקומיים ועובדה זו הביאה את המתכון לדרגה אחת מעל כולם. הספרדים הוסיפו ליין שלהם תבלינים ופירות כאחד וקראו לו סנגריה "מדמם" על שום צבעו הנפלא. מאז ימי הביניים ועד לשנת 1964 רק הספרדים נהנו מהמשקה העממי הזה. בשנת 1964 הסנגריה הוצגה לעולם הגדול, בביתן הספרדי ביריד העולמי שבניו יורק . שם הגישו למבקרים את המשקה אדום המלא בטעמים. עד מהרה הסנגריה הפכה להיות המשקה המועדף בקרב כל בלייני העולם והשאר זו היסטוריה.

לכל מסעדה בספרד יש את הגירסא שלה לסנגריה הלאומית.

ולעבודה:

1 בקבוק שרדונה צונן

2 לימונים

1 תפוז

2 אפרסק חתוך לפלחים

1 כפית סוכר דק

60 מ"ל ברנדי

1/2 בקבוק מי סודה קר מאד.

פורסים את הלימון והתפוז לפרוסות דקות, את האפרסקים חותכים לפלחים, מכניסים לקנקן מפזרים מעליהם את הסוכר, יוצקים את היין והברנדי מעל ולבסוף מוסיפים את מי הסודה מערבבים ומגישים מיד.

סנגריה לבנה לריענון הלב והנשמה.