לימונצ'לו

בקיץ 1987 נסענו לאיטליה לירח דבש שהיה מאוחר בשנה. שם נפגשנו עם הדוד המיתולוגי שלי, ג'ימי.

ג'ימי הבטיח לנו קיץ שלעולם לא נשכח ואכן כך היה. הוא לקח אותנו לטיול בחוף אמלפי ואירח אותנו בבתי מלון יוקרתיים. אכלנו במסעדות מופלאות מאכלים שמעולם לא טעמתי עד לאותו היום, התארחנו על יאכטה של אחד משותפיו לעבודה והשיא היה בערבים בהם נסענו לפומפיי לשמוע קונצרטים תחת כיפת השמים עם מיטב התזמורות והמנצחים בעולם. באותו טיול קסום טעמתי לראשונה את הלימונצ'לו: ליקר לימון המוגש קר מאד בסיום ארוחה. לאחת המסעדות הגענו דרך הים, בטוענה שאין גישה למסעדה דרך החוף.
כמובן שזה היה סתם קישקוש במסווה תירוץ להמשיך את השייט על היאכטה. הגענו למסעדה בשם LA CONCA DEL SOGNO" משמעות השם בתרגום חופשי הוא "קונכיית החלום.
אכלנו שם ארוחה יוצאת דופן שכללה אויסטרים, פרות ים, דג חרב ובסופה הוגש לנו ליקר צהבהב עליו המלצר היה מאד גאה, כי הוא הבטיח לנו שהליקר מיוצר ממש כאן במסעדה. היה זה הלימונצ'לו!
הלימונצ'לו הוא ליקר המיוצר בדרום איטליה באיזור נאפולי. הוא מיוצר אך ורק מלימונים הגדלים בסורנטו, לימונים עסיסים גדולים בעלי קליפה מאד ארומטית. כל מסעדה המכבדת את עצמה באיזור זה מייצרת את הליקר שלה בעצמה על פי מתכון מסורתי משפחתי.  השנה היו לא רק בסורנטו אלא גם כאן לימונים נפלאים ואנחנו החלטנו לפתוח במסורת של הכנת לימונצ'לו משפחתי .
ולהביא אותו כאן לפניכם במלוא הדרו:

16 לימונים

1 ליטר אלכוהול 95%  (יש כאלה המשתמשים בוודקה, אני מעדיפה שלא)

1 ליטר מים

11/2 כוס סוכר

לצורך הכנת הלימונצ'לו משתמשים בקליפת הלימון ולא במיץ. מקלפים את הלימונים בעזרת קולפן מאד בעדינות ובזהירות רק קליפה ללא החלק הלבן! בכלי זכוכית אטום מכניסים את הקליפות ומכסים באלכוהול. מניחים במקום אפל למשך 10 ימים .

לאחר 10 ימים ממיסים בכלי נפרד את הסוכר במים, מביאים לרתיחה עדינה, מנמיכים את האש וממשיכים ברתיחה מאד עדינה כ-5 דקות, מסירים מהאש מקררים לגמרי, מוסיפים לתערובת האלכוהול והקליפות. סוגרים את הכלי ומשאירים שוב למשך עוד כ-10 ימים. לאחר 10 ימים מסננים את הקליפות מהנוזלים בעזרת מסננת בתוכה בד סינון אני משתמשת בחיתול פשוט. מעבירים לבקבוק ומכניסים למקפיא. מגישים בסוף ארוחה טובה בכוס שוט קטנה או כמו בסורנטו בכוס קרמיקה קטנה.