עוגת ראש השנה איטלקית - צ'צ'רקייטה

הצ'צ'רקייטה היא העוגה המסורתית המוגשת על שולחננו בראש השנה. את הצ'צ'רקייטה אימצו היהודים האיטלקיים דווקא מהאיטלקים הנוצרים הנוהגים להגיש את העוגה הזו בתקופת ימי הקרנבל.

שמה המשונה צ'צ'רקייטה בא מהדימיון של הכדורים הקטנים לכדורי חומוס הנקראים באיטלקית CECI. מאז שאני זוכרת את עצמי זו העוגה שאכלנו, מעולם לא אפינו עוגת דבש מסורתית כזו כמו שכולנו מכירים. הצ'צ'רקייטה הם למעשה כדורים בצק קטנים מטוגנים המבושמים ביין לבן. את הכדורים הקטנים מסדרים בתבנית עם חור באמצע ועליהם מפזרים הרבה מאד אגוזים, שבבי שקדים וגם פירות מסוכרים.
מעל הכל יוצקים סירופ דבש המאחד את כל השמחה הזו למן עיגול ענק מתוק המורכב מהמון עיגולים קטנים.
העיגולים הקטנים מסמלים שפע, כי הם הרי רבים, והאגוזים גם הם שייכים למחלקת השפע.
הדבש הוא המתוק האולטימטיבי שבכל העדות מגישים אותו בראש השנה כסמל למתוק הצפוי לנו בשנה הבאה.
הכנת העוגה היא תמיד חגיגה, כי כל אחד יכול לקחת חלק בהכנת, השנה הכנתי את העוגה בעזרתה של עלמה בת ה-6. הנה המתכון לעוגת ראש השנה של המשפחה האיטלקית שלנו.

ועכשיו לעבודה:
500 גר' קמח עוגות
4 ביצים
5 כפות סוכר
2 כפות יין לבן
4 כפות שמן זית
שמן לטיגון
לסירופ:
250 גר' דבש
1/2 כוס סוכר
1 כף קליפת לימון מגוררת
1 כף קליפת תפוז מגוררת
1 כפית אבקת קינמון
1 כף מים
1 כוס שבבי שקדים
11/2 כוס אגוזי לוז מרוסקים
קליפות הדרים (אופציונאלי)

בקערה גדולה ונוחה לעבודה מכניסים את הקמח יוצרים גומה לתוכה מכניסים את הביצים ובעזרת מזלג מתחילים לאסוף את הקמח אל תוך הביצים. מוסיפים את הסוכר היין ואת שמן הזית וממשיכים בלישה ידנית עד לקבלת בצק גמיש. מניחים את הבצק למנוחה מכוסה במגבת לחה במשך כ- 30 דקות.

מחלקים את הבצק ל-5 חלקים שווים. החלקים שלא עובדים איתם נותרים מכוסים במגבת. מכל חלק יוצרים בעזרת הידיים נחש בעובי של 1 ס"מ אותו חותכים לחתיכות קטנות ברוחב של אצבע. מעבירים את החתיכות הקטנות למגש ומפזרים מעליהם מעט קמח.

מחממים בסיר שמן עמוק, יוצרים כדורים קטנים מהחתיכות בצק שעל המגש ומעבירים לטיגון עד שהן זהובות, בעזרת כף גדולה מחוררת או כף מסננת מוציאים מהשמן ומעבירים לכלי מרופד בנייר סופג.מסדרים בתבנית עם חור באמצע את שבבי השקדים והאגוזים מעליהם מפזרים את עיגולי הבצק המטוגנים ואם אוהבים מוסיפים ביניהם גם קליפות ההדרים

בסיר מחממים את הדבש עם הסוכר, קליפת לימון, קליפת תפוז, אבקת קינמון וכף מים, מביאים לרתיחה מאד עדינה במשך 5 דקות. 

צ'צ'רקייטה - עוגת ראש השנה איטלקית

יוצקים מיד מעל הבצק בתבנית כך שכל העיגולים יצופו בדבש.מניחים להתקרר ולהתגבש במשך 12 שעות.

אם אתם רוצים לדעת עוד על ראש השנה אני חושבת שאתם גם תשמחו לקרוא את הפוסטים הבאים בנוסף:

כל מה שצריך שיהיה על שולחן החג למזל וברכה
עיצוב שולחן בצבעי הכסף

עיצוב שולחן זהב עם הפתעה קטנה

עיצוב שולחן מוזהב אלגנטי ויש בסוף גם הפתעה

השנה שמסתיימת לה בימים אלו הייתה שנה מלאת אירועים שמחים לצד כמה עצובים. האירוע המרגש והמשמח ביותר שקרה לי השנה הוא שהמשפחה הגרעינית שלי עברה דירה בכדי להגשים חלום – חיים על הים, חיים בתוך חברה ישראלית מעורבת, חברה של שלום. יחד עם זאת איבדתי דוד אהוב ויקר שחי מעבר לים אין יום שאני לא חושבת עליו. זו דרכו של עולם.


שולחן ראש השנה מסמל את התקווה שלנו, את שאיפה שלנו ואת הרצון שלנו לקראת השנה החדשה המתרגשת עלינו לטובה. לכן, החלטתי השנה שהשולחן יהיה חגיגי וכולו זהב. הכל זהב, זה מה שאנחנו מאחלים לעצמנו לילדנו למשפחתנו ולחברים היקרים שלנו.

הקישוטים כולם נרכשו במהלך השנים בחנויות כלי בית או בחנויות המתמחות בכלים חד פעמיים.

הצלחות והסכו"ם הן באדיבותה של ורדה גולדנפלד: צלחות פורצלן לבן עם פס דקיק בצבע זהב וכוסות קריסטל עם חריטה וציור בצבע זהב. סכו"ם הכסף עובר במשפחה זה דור רביעי. 

אני אוהבת לסמן את מקומות הישיבה של האורחים הפעם רשמתי את שמות הסועדים על גלוית וינטג' של "שנה טובה"



במקום סידור פרחים קלאסי סידור שוקולדים בנייר זהב

אני נוהגת להגיש תמיד על שולחן החג ליד כל אורח צלחת קטנה ובה עוגה מתוקה שאיתה למעשה אנחנו מתחילים את הארוחה. הפעם הנחתי משולשי בקלוואה – עוגה נפלאה, מתוקה ומאד ים תיכונית במקום עוגת הדבש המסורתית.


בקלאווה ספוגה בסירופ דבש

 ועכשיו לעבודה:
21 דפי פילו
11/2 כוס פיסטוקים מקופלים
1/2 כוס שבבי שקדים מולבנים
100 גר' חמאה מומסת
לסירופ:
1 כוס סוכר
1 כוס מים
1 כוס דבש
1 תרמיל הל
1/2 כפית קינמון
1 כפית קליפת לימון מגוררת
1 כפית קליפת תפוז מגוררת
1 לימון סחוט
בנוסף:
1/2 כוס סוכר חום
1 כף קינמון

הכנת הסירופ: בסיר מביאים לרתיחה את המים והסוכר, מוסיפים את הדבש מיץ הלימון וכל שאר התבלינים, ממשיכים בבישול על אש נמוכה כ- 5 דקות. מסירים מהאש ומניחים להתקרר בטמפ' החדר.
את הפיסטוקים ושבבי השקדים מכניסים למעבד מזון עם להב מתכת וקוצצים.
מערבבים את הסוכר החום עם הקינמון בכלי קטן ומניחים בצד.

משמנית תבנית (חד פעמית) מלבנית 32 * 26 פורסים דף פילו ראשון ומורחים בעזרת מברשת חמאה, פורסים מעל דף פילו 2 מברישים בחמאה ומפזרים מעל מעט מתערובת הסוכר והקינמון. כך ממשיכים ויוצרים 7 שכבות פילו מוברשות בחמאה ומתובלות בסוכר חום וקינמון, אחרי הדף השביעי מורחים גם אותו בחמאה מפזרים מעליו מעט מתערובת הסוכר החום ועליהם מפזרים מחצית מכמות הפיסטוקים הקצוצים. שוב מכסים בדף פילו מברישים בחמאה מפזרים מעט מהסוכר החום והקינמון מכסים בעוד 7 דפי פילו מוברשים בחמאה ומתובלים בתערובת סוכר חום מפזרים את המחצית השניה של תערובת הפיסטוקים ומכסים בעוד 7 דפי פילו מוברשים בחמאה בדיוק כמו בשלבים הקודמים.
מניחים לנוח במשך 15 דקות לפני שיוצרים את החתכים ורק אז מכניסים לתנור בחום של 180 מעלוץ אופים עד שפני המאפה זהובים. מוציאים מהתנור ומיד יוצקים בעזרת מצקת מהסירופ המוכן. יוצקים בנדיבות. משאירים להתקרר בטמפ' החדר.
טיפ: החתכים – בעזרת סכין משונן יותרים רצועות לאורך ולרוחב במרחק שווה ואח"כ באלכסון כך שנקבל משולשים קטנים.
זה עיצוב השולחן חג שלי עם עוגת בקלאווה ספוגה בסירופ דבש מבושם.

ויש גם:
עיצוב שולחן חג ראש השנה - בצבע הכסף

שולחן חג ראש השנה כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

עוגת קרם פסיפלורה חגיגית

בפסיפלורה אין המראה מעיד על איכות הטעם או הניחוח. הפרי קטן, סגלגל בצורתו, צבעו נע בין סגול עמוק לחום וככל שקילפתו נראית כפני המכשפה הרעה מסיפור שלגיה, כלומר מקומטת נורא, כך תוכו יהיה בשל ומתוק נפלא לאכילה.

את פרי הפסיפלורה פגשתי לראשונה באיטליה באחד הקייצים בהם שהיינו כל המשפחה – זקנים, צעירים ותינוקות בבית הדוד ג'ימי, זיכרו לברכה. נהגנו לערוך את הקניות בסופר הגדול והמפנק שבאורביטו ובכל פעם שיצאנו לקניות חזרנו עם סלים מלאים בדברים שאין בהם ממש צורך אבל אותנו הם שימחו, כי לא היו לנו כאלה באותם ימים בתל אביב. באחת הפעמים מודי חזר עם 6 ביצים סגולות יפות וחלקות. ג'ימי שבילה זמן רב מחייו בברזיל מיד התלהב ואמר "או! פסיפלורה! איזה פרי נפלא! אבל באלו אסור לגעת, צריך לחכות שיחלפו מס ימים עד אפשר יהיה לאכול אותן." כולנו השתוממנו והוא הסביר: הפרי רק עכשיו נפל מהעץ. כן, הפסיפלורה לא נקטפת מהעץ אלא מחכים שהיא תיפול באופן עצמוני מהענף והיא נאספת מהאדמה. זה היה הזמן להניח להן לחיות בטמפ' החדר או במקרר בתוך שקית עד שיסיימו את תהליך ההבשלה שלהן. עם הזמן פני הפרי יתקמטו כפני הנונה הזקנה שלי ואז אפשר יהיה לאכול אותן, כך אמר. אנחנו נותרנו קצת מאוכזבים כי חשבנו מיד לטעום. היו כמובן כאלה שלא התאפקו וטעמו, ואיך לתאר את הבעת הפנים שלהם? בדיוק כמו טעמה של הפסיפלורה הלא בשלה – ז"א חמוצה.

אחרי מספר ימים, כאשר הקליפה נראתה כמו פניה של הנונה של ג'ימי, הבאנו אותן לשולחן אחרי ארוחה על מגש. חתכנו כל אחת מהן באמצע ולתדהמתי גיליתי המון גרעינים שחורים צפים בתוך בשר הפרי הצהבהב. המראה לא ממש מלהיב, אבל אחרי כפית היכתה בי הפתעה. טעם מופלא וניחוח משכר. מאז ועד היום אכלנו עשרות פסיפלורות, אין מסעדה שלא מגישה קינוח אחד או שניים שבהן מככבת הפסיפלורה. יש משקאות אלכוהולים וכאלה ללא אלכוהול המבוססים על מיץ הפסיפלורה, יש עוגות גבינה עם פסיפלורה, יש גלידות פסיפלורה, יש עוגיות פסיפלורה בקיצור יש כמעט הכל עם פסיפלורה. לפני שבועיים קיבלתי משלוח מעץ הפסיפלורה של אווה גרוסמן זה מה שהכנתי בתור התחלה:

לעבודה:
רולדה קטנה מתאימה ל- 8 פרוסות
לעוגה:
75 גר' קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/8 כפית מלח
3 ביצים
1/2 כוס אבקת סוכר
1/2 כוס שמנת מתוקה
הקרם פסיפלורה:
3 ביצים
3/4 כוס סוכר
185 מ"ל פסיפלורה כולל הגרעינים (שהם אכילים)
125 גר' חמאה חתוכה לקוביות

מחממים תנור ל -220 מעלות ומרפדים תבנית אפיה בגודל של 20 על 30 ס"מ את נייר האפיה משמנים היטב.

בקערה, מנפים את הקמח עם אבקת האפיה שלוש פעמים, אני בדרך כלל בעד קיצורי דרך, הפעם לא! חשוב לנפות את הקמח שלוש פעמים.

בקערה נפרדת עם מקיסר ידני מקציפים את הביצים עם הסוכר לקצף יציב, בעזרת מרית מערבבים את תערובת הביצים עם הקמח, יוצקים לתבנית ומחליקים בעזרת המרית, אופים כ-15 דקות או עד שקיסם המוכנס למרכז המאפה יוצר נקי.

מיד הופכים את העוגה אל מגבת מטבח נקיה ומגלגלים בעדינות את המגבת עם העוגה וכך משאירים את העוגה להתקרר לפחות 30 דקות.

בינתיים מכינים את קרם הפסיפלורה: טורפים את הסוכר הביצים והפסיפלורה ומכניסים למיקרוגל לסיבוב את בן 1 דקה טורפים בעזרת המטרפה ושוב מכניסים לסיבוב בן 1 דקה במיקרוגל. כך במשך 4 פעמים חוזרים על אותה פעולה ובין סיבוב אחד לשני טורפים היטב את התערובת. אחרי 4 פעמים מכניסים את החמאה ושוב מכניסים לסיבוב בן 1 דקה עכשיו כבר מתקבלת תערובת מאד סמיכה, זה הזמן להניח לקירור בטמפ' החדר מכוסה בניילון כדי שלא יווצר קרום. (את הקרם אפשר להחזיק עד ל- 4 ימים במקרר.)
מקציפים את השמנת המתוקה לקצף אורירי אך יציב ומוסיפים מחצית מהקרם ומניחים בצד, פותחים את המגבת מטבח עם העוגה, מורחים את העוגה בקרם קצפת באופן שווה, משאירים בשוליים מעט מרווח ומגלגלים ומהדקים את העוגה סביב הקרם. אפשר לפזר אבקת סוכר, פירות אדומים . אני הכי אוהבת את עוגת קרם הפסיפלורה נטולת קישוטים, כדי להרגיש את טעמי הפסיפלורה החזקים בפה.

נוטלה - ממרח שוקולד ואגוזים תוצרת בית

 כשהייתי קטנה אכלתי נוטלה רק באיטליה. בארץ היה רק שוקולד השחר. הדבר הראשון שהייתי מבקשת לעשות כשהיינו מגיעים לרומא זה לאכול לחם עם נוטלה. עם השנים העולם הפך לכפר אחד קטן ואפשר להשיג נוטלה גם בארץ. ילדי היו מקבלים כריך פינוקים לגן – 2 פרוסות לחם עם שכבת נוטלה עבה ביניהן, אבל לא כל יום כמובן.

לא מזמן קראתי בבלוג הנפלא של דיויד ליבוביץ מתכון לממרח נוטלה. מיד שמרתי לעצמי את המתכון והשבוע החלטתי להכין אותו. לפני העבודה, הנה הסיפור האמיתי של הנוטלה:

בשנות ה-40 של המאה ה-20, אחרי מלחמת העולם השניה, היה מחסור בשוקולד. מר פייטרו פררו שהיה קונדיטור ויצרן שוקולד מהעיר אלבה שבפימונטה באיטליה, מצא איך ליצר ממרח שוקולדי שהשוקולד מהווה בו מרכיב משני, ואילו עיקרו הוא אבקת אגוזי לוז. במחוז פיימונטה שבאיטליה יש עצי אגוזי לוז למכביר ומר פררו החליט להפוך את האגוזים לממרח שוקולדי. לשם השוואה באותם ימים 1 ק"ג שוקולד עלה כמו 6 ק"ג נוטלה.

בתחילה קראו לממרח "ממרח ג'נדויה". ג'נדויה הוא דמות ליצן מאד ידוע בין גיבורי הקרנבל של אלבה. את ממרח הג'נדויה בתחילה נהגו לעטוף בנייר עטיפה וכך למכור אותה. עד מהרה עקרות הבית התלוננו על כך שהילדים מסירים את ניר העטיפה ומחסלים את הממרח.

מר פררו טרח וחשב והחליט לשפר את הממרח ולשווק אותו בכלי זכוכית. לממרח החדש הוא קרא SUPERCREMA GIANDUJA . בשנת 1964 שינו את השם ל – NUTTELA ובשנת 1983 החלו ליצא את הממרח לארה"ב.

ועכשיו לעבודה:

(אני שיניתי את המתכון של דיויד ליבוביץ, הוא מחמם חלב עם אבקת חלב מלא, מאחר וקשה עד כמעט בלתי אפשרי להשיג בארץ אבקת חלב מלא השתמשתי במיכל חלב מרוכז.)

1/3 כוס שקדים

11/3 כוס אגוזי לוז

1 מיכל חלב מרוכז

3 כפות דבש

1/8 כפית מלח

170 גר שוקולד מריר

120 גר שוקולד חלב

מפזרים את האגוזים על תבנית אפיה המרופדת בנייר אפיה ואופים את האגוזים בחום של 180 מעלות במשך 10 עד 15 דקות, מדי פעם מערבבים בעזרת כף עץ.

ממיסים את השוקולד בסיר מעל סיר עם מים חמים.
כאשר האגוזים אפויים, מוציאים מהתנור ומעבירים אל מגבת נקיה, מקפלים את המגבת ומשפשפים את האגוזים כדי להסיר מהם את הקליפה. המטרה להסיר כמה שיותר קליפה, גם אם על כמה מן האגוזים נותרת קצת קליפה זה לא ממש אסון.
במעבד מזון עם להב מתכת מכניסים את האגוזים החמים והמקולפים ואת השקדים. טוחנים/קוצצים דק עד כמה שאפשר אי אפשר לקבל תערובת חלקה לגמרי הכל תלוי כמובן במעבד המזון שיש ברשותכם. לי יש מעבד מזון מצוין אבל עדין נורה התערובת פירורית ולא חלקה לגמרי. מעבדים במשך כ- 5 לפחות.
מוסיפים לתערובת את השוקולד המומס וממשיכים לעבד בפולסים, מוסיפים את מיכל החלב המרוכז והדבש, וכשהתערובת נראית לכם אחידה וחלקה דיה מפסיקים את פעולת המעבד מעבירים למיכלים אטומים כרגע התערובת לא מאד מוצקה זה בסדר, לילה במקרר ימצק אותה. יש כאלה הממליצים להעביר את התערובת לפני שמכניסים לכלי אטום במסננת אני לא עשיתי את הפעולה הזו.

ממרח השוקולד אגוזים - נוטלה ישמר לכם במקרר כשבוע, אצלי הוא החזיק מעמד בדיוק חצי יום.