בפסיפלורה אין המראה מעיד על איכות הטעם או הניחוח. הפרי קטן, סגלגל בצורתו, צבעו נע בין סגול עמוק לחום וככל שקילפתו נראית כפני המכשפה הרעה מסיפור שלגיה, כלומר מקומטת נורא, כך תוכו יהיה בשל ומתוק נפלא לאכילה. את פרי הפסיפלורה פגשתי לראשונה באיטליה באחד הקייצים בהם שהיינו כל המשפחה – זקנים, צעירים ותינוקות בבית הדוד ג'ימי, זיכרו לברכה. נהגנו לערוך את הקניות בסופר הגדול והמפנק שבאורביטו ובכל פעם שיצאנו לקניות חזרנו עם סלים מלאים בדברים שאין בהם ממש צורך אבל אותנו הם שימחו, כי לא היו לנו כאלה באותם ימים בתל אביב. באחת הפעמים מודי חזר עם 6 ביצים סגולות יפות וחלקות. ג'ימי שבילה זמן רב מחייו בברזיל מיד התלהב ואמר "או! פסיפלורה! איזה פרי נפלא! אבל באלו אסור לגעת, צריך לחכות שיחלפו מס ימים עד אפשר יהיה לאכול אותן." כולנו השתוממנו והוא הסביר: הפרי רק עכשיו נפל מהעץ. כן, הפסיפלורה לא נקטפת מהעץ אלא מחכים שהיא תיפול באופן עצמוני מהענף והיא נאספת מהאדמה. זה היה הזמן להניח להן לחיות בטמפ' החדר או במקרר בתוך שקית עד שיסיימו את תהליך ההבשלה שלהן. עם הזמן פני הפרי יתקמטו כפני הנונה הזקנה שלי ואז אפשר יהיה לאכול אותן, כך אמר. אנחנו נותרנו קצת מאוכזבים כי חשבנו מיד לטעום. היו כמובן כאלה שלא התאפקו וטעמו, ואיך לתאר את הבעת הפנים שלהם? בדיוק כמו טעמה של הפסיפלורה הלא בשלה – ז"א חמוצה.
אחרי מספר ימים, כאשר הקליפה נראתה כמו פניה של הנונה של ג'ימי, הבאנו אותן לשולחן אחרי ארוחה על מגש. חתכנו כל אחת מהן באמצע ולתדהמתי גיליתי המון גרעינים שחורים צפים בתוך בשר הפרי הצהבהב. המראה לא ממש מלהיב, אבל אחרי כפית היכתה בי הפתעה. טעם מופלא וניחוח משכר. מאז ועד היום אכלנו עשרות פסיפלורות, אין מסעדה שלא מגישה קינוח אחד או שניים שבהן מככבת הפסיפלורה. יש משקאות אלכוהולים וכאלה ללא אלכוהול המבוססים על מיץ הפסיפלורה, יש עוגות גבינה עם פסיפלורה, יש גלידות פסיפלורה, יש עוגיות פסיפלורה בקיצור יש כמעט הכל עם פסיפלורה. לפני שבועיים קיבלתי משלוח מעץ הפסיפלורה של אווה גרוסמן זה מה שהכנתי בתור התחלה:
רולדה קטנה מתאימה ל- 8 פרוסות
לעוגה:
75 גר' קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/8 כפית מלח
3 ביצים
1/2 כוס אבקת סוכר
1/2 כוס שמנת מתוקה
הקרם פסיפלורה:
3 ביצים
3/4 כוס סוכר
185 מ"ל פסיפלורה כולל הגרעינים (שהם אכילים)
125 גר' חמאה חתוכה לקוביות
מחממים תנור ל -220 מעלות ומרפדים תבנית אפיה בגודל של 20 על 30 ס"מ את נייר האפיה משמנים היטב.
בקערה, מנפים את הקמח עם אבקת האפיה שלוש פעמים, אני בדרך כלל בעד קיצורי דרך, הפעם לא! חשוב לנפות את הקמח שלוש פעמים.
בקערה נפרדת עם מקיסר ידני מקציפים את הביצים עם הסוכר לקצף יציב, בעזרת מרית מערבבים את תערובת הביצים עם הקמח, יוצקים לתבנית ומחליקים בעזרת המרית, אופים כ-15 דקות או עד שקיסם המוכנס למרכז המאפה יוצר נקי.
מיד הופכים את העוגה אל מגבת מטבח נקיה ומגלגלים בעדינות את המגבת עם העוגה וכך משאירים את העוגה להתקרר לפחות 30 דקות.
מקציפים את השמנת המתוקה לקצף אורירי אך יציב ומוסיפים מחצית מהקרם ומניחים בצד, פותחים את המגבת מטבח עם העוגה, מורחים את העוגה בקרם קצפת באופן שווה, משאירים בשוליים מעט מרווח ומגלגלים ומהדקים את העוגה סביב הקרם. אפשר לפזר אבקת סוכר, פירות אדומים . אני הכי אוהבת את עוגת קרם הפסיפלורה נטולת קישוטים, כדי להרגיש את טעמי הפסיפלורה החזקים בפה.
תגובה 1:
נראה טעים
הוסף רשומת תגובה